אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק י › סימן כא

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק י · סימן כא

סימן כ

דין דזרוע הוא דוקא של ימין והוא מפרק ארכובה הנמכרת עם הראש עד כף היד שקורין אישטליד"א והם שני פרקים והלחי הם מפרק של לחי עד פיקה של גרגר' וצריך שיתנו עם העור ועם הצמר שברא' כבשי' והשער שכראש התיישי' והקיבה צריך ליתן עם כל חלבה פנימי וחיצון אלא א"כ נהגו הכהנים להניח החלב לבעלי' אז רשאים לעכבו ונותן זרוע לכהן א' והקיבה לא' והלחים לב' וזהו הבהמה דקה אבל בשור הגדול יכול לחלק הזרוע לב' לכ' אחר פרק א':

מתניתין איזהו זרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד והוא של נזיר פי' זרוע בשלה האמור' בנזיר כך היא ניטלת והוא מפרק של ארכובה הנמכר' עם הרא' עד כף היד שקור' אישפלד"א והם שני פרקים וכנגדו ברגל שוק' רי"א שוקא מן הפרק של ארכובה סובך של רגל ואין הלכה כר"י איזהו לחי מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ופירש"י פרק של לחי אצל הצדעים וחותך כלפי מטה עד הפיקה דהיינו שיפוי כובע שהוא פקעת ופתחה של קנה דהיינו לחיים התחתונים עד הלשון ופריך בגמ' והא תנא נטלה ואת בית השחיטה עמה וש"כ אינו מקום שחיטה ומשני ל"ק מתני' רבנן ובריתא ר"ח בן אנטיגנוס דתניא מוגרמת פסולה ותניא העיד ר"ח בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה וא"א הא והא רבנן ומאי עמה עמה דבהמה וכת' הרי"ף וז"ל וק"ל כר"ח ב"א והיינו שייר בחיטי וכתב הרא"ש עליו לא ידענא למה הביא רי"ף האי פיסקא הכא אע"ג דלעניין מקום השחיטה הלכה כר"ח לענין לחי הלכה כמתניתין ועוד דאיכא שינוייא אחרינא דמוקי תרוויהו כרבנן ועוד דליכא פלוגתא אלא בשחיטה אבל בנטילת הלחי שוה לכול' שנוטלה עם הפיקא והן דברי רבי זרחיה בהשגותיו אכן הרמב"ן השיב עליו וז"ל אבל לשון הגמר' משמ' דפליגי דקאמ' הא רבנן והא ר"ח ב"א היא דהיינו פיקה אבל הפי' הנראה דפיקה של גרגרת היא הטבעת עצמו וכולו בכלל לפי שהוא פולט ויוצא כעין פיקה כבוש והוא כמו שאמרו פיקה יוצא מגורלו וכן שנינו בנגעי' איזהו זקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ואין הזקן מתפשט עד שיפוי כובע כלפי הגוף אלא הכוב' כולו נקרא פיקה ומתניתין עד ולא עד בכלל קתני הילכך ברייתא דקתני בה"ש עמה דהיינו גובה של כובע כר"ח ב"א דמכיון שהכשיר עד שיפוי כובע ולא משם ולמעלה ש"מ כל הצואר כשר לשחיטה ומש"כ ולמעל' לאו צואר הוא אלא לחי מיקרי והרי הן לכהן הלכך חותך במקום השחיטה ונותן לכהן וכלפי הגוף לבעלים והיינו בה"ש עמה אבל לרבנן מכיון שאין מקום שחיטה מטבעת גדולה ולמעלה ש"מ שאין כל הצואר כשר לשחיטה דהא ודאי מטבעת גדולה ולמעלה נמי צואר הוא אלא מקום שחיטה הלכתה גמירי לה ולדידהו אמר תנא דידן דמשיפוי כובע ולמעלה לא מקרי לחיים אלא כל פשוט הגרגרת עד סוף הכובע צואר הוא עכ"ל והנה מ"ש דהא רבנן והא ר"ח משמע דפליגי יפה כתב דאל"כ הל"ל ברייתא דקתני בה"ש עמה ר"ח ב"א היא דשיפוי כובע נמי קרי בה"ש אלא כפי' אכן מאחר דברוב דוכתין רגיל הרי"ף לפסוק כלישנא בתרא וא"כ לפי' א"א דקאמר ל"פ וכן הלכה א"כ לא צריך ליתן כלום מן הגרגרת אלא הפיקה אכן ריהטא דשמעתא משמע כפירש"י דשיפוי כובע הוא פיקה של גרגרת והוא שנחלקו בו ר"ח ורבנן לענין שחיטה אבל בנטילת לחי כולן שוין כדברי רבי זרחיה והרא"ש וכדברי הרמב"ם משמע שאפי' טבעת גדולה צריך ליתן לכהן וכ"כ הטור אחריו וז"ל הלחיים הם מפיק של לחי עד פרק של גרגרת שהוא הטבעת הגדולה עם הלשון שביניהם ולפי פי' משמע דפיקה הוא טבעת גדולה ובסוגיא לא משמע דבטבעת גדול' ליכא מחלוק' לענין שחיטה וא"כ מאי פריך מהא דקתני נוטלה ובה"ש עמה הא שפיר טבעת הגדולה הוי בה"ש וצ"ל דס"ל דהא דקתני עד פיקה של גרגרת עד ולא עד בכלל קאמר ומ"ה פריך והא קתני בה"ש עמה א"כ צריך ליתן אפילו טבעת גדולה בכלל דלמעלה מטבעת הגדולה ליכא מקום שחיטה ומשני דר"ח הוא דלמעלה מטבעת הגדול' נמי מקום שחיט' הוא ומש"ה קתני שפיר בה"ש עמה אבל לעולם טבעת הגדולה אינה בכלל תו מסקינן לעיל אר"ח זרוע לאחד פי' לכהן אחד וקיבה לאחד לחיים לשנים פי' לשני כהנים ופריך איני והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר במערבא פליגי להו גרמא כל עצם ועצם היה מחלק לב' התם בדתורא פירוש בשור הגדול שאיבריו גדולים ביותר דאפי' היה מחלק האבר לשנים עדיין יש בכל חלק וחלק נתינה מעליא אבל בבהמה דקה אם היה מחלק האב' לשני' לא היה בכל חלק נתינה מעליית' ורחמנא אמר ונתן לכהן נתינ' יפה עוד מסקינן ת"ר הזרוע זה זרוע ימין את' אומ' זרוע ימין או אינו אלא זרוע של שמאל ת"ל הזרוע וכדאמ' רבא הירך המיומנ' שבירך ה"נ הזרוע המיומן שבזרוע והלחיים למאי אתא להביא צמר שבראש כבשים ושער שבזקן תיישים והקיבה למאי אתא להביא חלב שעל גבי הקיבה וחלב שבתוך הקיבה דאמר רבי יהושע הכהנים נהגו בו עין יפה ונתהנו לבעלים הא לא נהגו דידיה הוא דורשי חמורות דהיינו מקראות סופרים היו אומרים הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר ויקח רומח בידו ולחיים כנגד תפילה וכן הוא אומר ויעמוד פנחס ויפלל קבה כמשמעה וכן הוא אומר ואת האשה אל קבתה:

הדרן עלך הזרוע והלחיים

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה