אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן צח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן צח

סימן צז

דין בשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ומלחו והדיחו וחזרו ומלחו אותו בכלי שאינו מנוק' דאין כאן מיח' כלל:

נשאלתי ממשכיל א' על בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה ואח"כ מלחו אותו בכלי מנוקב בשיעור מליח' ואח"כ הדיחו אותו וחזרו ומלחו אותו והניחו אותו בכשא"מ ולא שהה בו כשיעור כבישה מה דין בשר זה אם נאסר בשר זה מיד וגם כולו כדין בשר שנמלח בכשא"מ דק"ל כר"ת לאסור כולו וגם מ"ד או לא דנוכל לומר שהרי כתבו המחברים דהא שר"ת אוסרו כו' היינו משום שהמלח פי' הדם בחתיכה ממקו' למקום וגם מה שאוסרו מיד כת' הרשב"א בת"ה הטעם משום שהצי' שזב נעשה מיד רותח וחוזר נבלע מיד בחתיכה כי הציר מיד שזב הוא רותח וא"כ נוכל לומר בנדון דידן במליחה שנייה לא פי' ממקו' למקום וגם לא זב לכלי כי כל מה שיוכל המלח לפעול בזה הבשר כבר עשאוה במליחה הראשונה כשהיה בו כשיעו' מליחה ומה שלא פעל במליחה הראשונה מפני שנתקשה הדם בבשר גם בשנייה לא יעשה וממ"נ הוא או אמרינן אע"פ שאין כח במליחה להפליט כל דם שבבשר זה מ"מ תמיד יפלי' ויפריש דם שבו מעט מעט בכל מליחה ומליח' ונאסר במליחה שניי' ולא אמרי' ממ"נ דלעי' ואעפ"י שלכאורה נראה פשיטא סבר' אחרונה מ"מ כתבתי זה משום דכי דייקינן חזינן דלאו מילתא פשיטא הוא ובמחלוקת הגאוני' תליא מילתא דכזה ממש מצינו מחלוקת בין ר"ת ואשיר"י אכלי שצריך ליבון אם מותר לאכול בו רותח שר"ת התירו מטעם ממ"נ ואומר שכל מה שאפשר ליצא מן האיסור ע"י אכילת רותח כבר יצא ע"י הגעלה ומה שלא יצא ע"י הגעלה גם ע"י אכילת רותח לא יצא ופליג עליה הרא"ש ואומר אע"פ שהגעלה אינו מוציא כל האיסור שבכלי מ"מ תמיד מעט מעט יפליט וא"כ היה נר' לאסור ג"כ בנדון דידן כדברי הרא"ש דהתם כי אליו הסכימו האחרונים הרשב"א והר"ן גם ראייתם ברורה מכלי חרס שאינו יוצא מדי דפיו כמבואר בדבריהם אכן כיון שכתב הרא"ש קשו' אדברי ר"ת במ"ש שמולח בכש"מ נאס' מיד ואפילו מה שחוץ לציר שהוא חומרא גדולה ושאין לדברים אילו שורש ואליו הסכים הרשב"א בתשובה בפשיטו' רק שאנו קי"ל כר"ת שקבלת האחרונים הכריעו ע"כ כי אסרי' לההוא בישרא עבדינן דלא כמאן לא כר"ת דלדידי' שרי מטעם שכתב גבי הגעל' דלעיל ולא כהרא"ש והרשב"א דלדידהו שרי דלא נאסר מולח בכש"מ מיד ומה שחוץ לציר ואיך נתפס סברת שניהם להחמיר גבי בשר ששהה ג' ימים בלא מליח' שבלאו הכי הוא חומרא יתירא מצד עצמו כי כבר תמהו רבים על זה הדין של הגאונים שאסרו לקדרה בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה מאחר שאין לדין זה מבו' בתלמו' גם הריב"ש שדא בה נרג' והביא ראייה גדולה מאומצא דאסמיק דשרי לקדרה אחר מליח' כו' והאריך וקצרתי עוד כתב בסוף השאלה שאם נכבש בתוך הציר דפשיט' בעיניו דנאסר הבשר מכח הציר תשובה יראה לפי ע"ד דאין בו איסור כלל ולאו מטעמיה שכ' המשכיל דלמה נחמיר שתי חומרות כו' זה אינו שהחומרות אינם סותרים אהדדי ולמה לא נוכל להסכים עם סברת הרא"ש שפולט במעט מעט כו' וסברת ר"ת בבשר שנמלח בכשא"מ שנאסר מיד ע"י שפי' הדם ממקומו ואין לו כח לצא' גם מה שפשו' בעיניו שאם יכבש בתוך הציר שאסור לא נהירא בעיני אלא נר' דאינו דומה כלל להא דהגעל' שחולק הרא"ש על ר"ת משו' דהגעלה וליבון הם שני ענייני פליט' מכח חום האש אלא שהאחד מפליט יותר מחבירו כי כח הליבון הוא ידוע שגדול יותר מכח החום הגעלה כמו שחום הגעלה יותר הוא מכח עירוי ומ"ה חיישינן דשמא ע"י הגעלה ראשונה שחלש כחו אינה יוצא כולו ונתוסף עליו חום אחר שחתך בו רותח מפליט יות' לפי שנתוסף עליו חום אח' מה שאין כן במליח' שלא מצאנו כחו' נוספות במליח' ואין חילו' בין שהה שעה אחת במלחו או שנה או נמלח פעם אחת או מאה פעמי' כמו שמצינו בכח חום האש להדיא כחות מופלגות ומ"ה נראה פשוט אם לא יצא במליחה ראשונה שוב אינו יוצא במליחה שנייה ואם יצא במליחה כבר יצא כל דמו ע"י מליחה ראשונה ובפרט מליחה ראשונ' שהיא עיקר להוציא הדם שיותר הוא כרותח ממליחה שנייה כאשר חילק מהררא"י לעניין מלוח הרי הוא כרות' ולכן נראה בעיני שאם הודח אחר מליחה ראשונה אין בו אסור כלל ואפי' אם נמצא בו ציר מוהל בעלמא הוא דהא מעש' של רש"י שחלקו עליו התו' אינו אלא משום שלא הודח אבל הודח לית ביה חשש כלל ה"נ בהאי גוונ':

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה