אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן צד

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן צד

סימן צג

דין גוי או שפחה שבבית ישראל מלגה תרנגולת ולא ידע הישראל אם בכלי שני ומותר או בכ"ר ואסור או הדיחו בשר מן המלח ולא ראה אם הדיחו כראוי או כל כה"ג אז אם הגוי יודע מנהג הישראל ויש ישראל נער קטן יוצא ונכנס בבית הכל מותר ואם אין הגוי יודע מנהג הישראל הכל אסור אפילו ישראל יוצא ונכנס ובארנו היכא שהישראל הזהיר את הגוי שלא ידיח הבשר שלא בפני ישראל והחציף ולא נטל רשות מישראל אפי' יוצא ונכנס כ' אסור וכל דבר שהוא בחזקת היתר ובא הגוי ואמר שנפל בו דבר איסור אין להאמין לו אפי' מסל"ת וכן קטן:

פסק כתב בש"ד וז"ל אם גוי או שפחה שבבית ישראל מלגו תרנגולת ולא ידע הישראל אם בכ"ש מלגו ומותר או בכ"ר ואסור או הדיחו בשר מן המלח ולא ראה ישראל אם הדיחו ב"פ ונתנו בקדרה או מלח בשר ולא ידע ישראל אם בכ"מ מלחו או אם הדיחו קערו' ולא נודע אם הדיחו קערה חולבת עם קערה של בשר או הדומה לזה אעפ"י שאין סומכין על דבריו של גוי לא לאיסור ולא להיתר לא לאיסור מההיא דיבמות דתניא גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזקה הן פירש"י שהו' שם עיר שבא"י שפירותי' משתמרין וצריכין להתעשר ורבותי' פי' ל' גדר כמו ויעזקהו ובשביעית מדבר דתניא אי אתה בוצר מן המשומר של נטע רבעי הן לא אמר כולם כלומר לא נתכוין זה אלא להשביח מקחו לומר שהם מאילן בחור ולא להיתר אליבא דרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור כו' מ"מ יש להתיר כאן אם גוי יודע היאך היהודים עושין אז הכל מותר אם הישראל יוצא ונכנס או קטן בר דיעה דמירתת הגוי פן ירגיש בו אך אם הגוי אינו יודע מנהג ישראל אז הכל אסור אפילו אם ישראל יוצא ונכנס דנימא הגוי עשה להקל טרחו כמו שרגיל לעשות ובסמ"ג הוסיף וז"ל ועוד יש טעם להתיר שאנו אומרים בע"ז פ' א"מ גוים נהי דאאיסורא לא קפדי אנקיותה קפדי וזהו נקיות להדיחו אחר המליחה וריב"א פירש שלא להתיר זה אלא ע"י טעימת קפילא ארמאה פירש זהו גוי הבקי בטעימת תבשילין לדעת אם יש בקדירה טעם מלח יותר מדאי עד כאן ואנו פוסקין כדעת השערים ומצאתי בהג"ה שאם ישראל הזהיר את הגוי שלא ידיח הבשר אלא בפניו והחציף ולא נטל רשות מישראל אפילו יודע מנהג וישראל יוצא ונכנס אסור שהרי הראה שאינו חושש מיראת רבו ובסמ"ק הקיל יותר וכ' אם יש גוי או גויה משמש' בבית ישראל ושמו הבשר בקדרה ולא ידעינן אם הדיחוה או לא נאמנין במסל"ת וכ"ש אם יודעים בטיב היהודים ואם יש שם נער או נערה יודעין בטיב הדחה או יוצא ונכנס מותר משום דמרתתי ועוד יש לנו לומר דלנקיות' קפדי ע"כ יראה מדעתו שמסל"ת לחוד מהימן אפילו א"י בטיב יהודי' וגם אין שם נער או נערה דא"ל מירתת מינייהו לשקרי והקאר"ו לא הבין כל דעתו והאריך בדברים בל"ט עוד כ' הקאר"ו והא דאמרינן בפ' הגוזל שאין העכו"ם נאמן באיסורים כ"א לעדו' אשה בלבד היינו דווקא באיסור דאורייתא אבל באיסור דרבנן נאמן מל"ת כמ"ש מהרא"י בת"ה סי' ע"ט וה"נ איסור דרבנן הוא כיון דמליח כרותח הוי דם שבשלו ואינו עובר עליו ע"כ ותימא היכי שכח מה שאמרו שם דם שמלחו אינו עובר עליו ולמה היה צריך להבי' דין ממליח כרותח ומ"ש הסמ"ג שמ"ה הגוי אינו נאמן בפירות ערלה משום דא"ל דהגוי להשביח מקחו קמכווין משמע דבלא"ה נאמן היינו בדבר שבידו אבל מה שהו' בחזקת היתר ובא עכו"ם א' ואומר שנפל בו דבר אין להאמין לו אפילו במל"ת להפסיד ממון ולאסור המותר דהא אפילו עד אחד אינו נאמן לאיסור היכא שאינו רוצה להאמין לו א"ל דמהימן לו כבי תרי וכ"ש עכו"ם מל"ת דלא עדיף וכמ"ש הרא"ש בפ' אלו מגלחין הא דעד אח' נאמן באיסורין היינו לסמוך עליו להתיר דגמרינן מוספר' לה לעצמה אבל להחמיר לא מחמירינן ע"פ עד א' ומ"כ נמי בשם מהרי"ל שפעם א' בא תינוק ואמר שנפלו חתיכה של בורית העשוי מחלב לתוך הקדרה ואמר שלא להאמין לו ואם קטן אומ' שמצ' מחט בכרס כתבתי לעיל בשם הרשב"א בא"ט בסימן ס"א:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה