ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ח · סימן צא
דין דכבוש כשהוא מע"ל חשוב כמו מבושל ואפי' אינו כבוש בחומץ אלא בכל דבר חשיב כמבושל:
כבוש הרי כמבושל שבא לידנו נימא בה מילתא:
כתב הרא"ש בפ"ב דע"ז גבי עכברא בשכרא תימא דהאי שכרא והלא צונן הם למה נאסרו בנפילת העכבר וי"ל ששהא בו זמן מרובה וה"ל כמין כבוש ונפלט טעמו בשכר ובחומ' ולא פירשה התורה כמה יעמוד בחומץ ובשכר דנחשביה כבוש כמבושל ושמעתי בשם ריצב"א דאם שהה בתוכו יום שלם מע"ל נקרא כבוש ובולע ופולט כמבושל וראייה מדאמרינן בחולין בשר בחלב חדוש הוא דאי תרו ליה כולי יומא בחלב שרי ואי בישול ליה אסור ומה חידוש הוא כל איסור שבתורה נמי דינם כך דצונן בצונ' לא מיתסר ולא בלע אלא ודאי זהו חידשו דכל איסורין שבתורה אע"ג דצונן בצונן לא בלע אם שראו יום שלם נאסרו מטעם כבוש ובשר בחלב חידוש הוא דאינו נאסר אלא דרך בישול ע"כ וז"ל מהרא"י בשערים שלו בשר ששרוי במים כו' כתב מהר"ם בשם ריצב"א דיום ולילה חשוב כמבושל כן המנהג ובפחות לא קפדינן והך יום ולילה ר"ל מע"ל כ"ד שעות ע"כ וכ' המרדכי עוד שם בכל מקום פירש רש"י כבוש בחומץ אבל בלא חומץ אינו כמבושל וא"א לומר כן דתנן פ"ז דשביעית ורד ישן שכבשו בשמן חדש חייב בביעור אלמא בלא חומץ הוא נותן טעם כמבושל ע"כ וכתב עליו מהר"י קאר"ו וזה שלא כדברי הגהמ"י שכתבו בפ' ט"ו בשם הרא"ש דכי אמרינן כבוש הרי הוא כמבושל ה"מ כבוש בחומץ וציר כדפריש' ע"כ וא"י האיך אפשר שהרא"ש כתב כן שהרי הוא מביא ראייה לומר דכבוש הרי הוא כמבושל בשהיית יום מבשר בחלב והא התם אעפ"י דלא הוה חומץ וציר הוה מיתסר אי לאו דחידוש הוא ע"כ ולעניין פסק הלכה ק"ל דבכל דבר שייך לומר כבוש הרי הוא כמבושל וכ"פ מהרא"י לעיל בשריית בשר אבל בשר בציר א"ל כ"א שיעור כדי שתעמוד על האור ותרתיח כמ"ש הרא"ש והבאתי לעיל גבי בשר שנפל בציר מ"מ בחומץ לא מצינו שאוסר פחות משיעור כבישה: