אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן מט

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן מט

סימן מח

דין אם הלב דבוק בחתיכה אחת ונתבשלה אות' חתיכה בקדרה בין שאר חתיכות אז אפילו כולה מכוסה במים מ"מ נעשית נבלה וצריך ס' נגד כל החתיכה אם אין באותה חתיכה שהלב דבוק בה ס' נגד דם הלב אבל אם יש בחתיכה ס' נגד דם הלב אפילו אין בה ס' נגד כל הלב מותרת והיינו משום שכבר נמלחה גם הלב נתמעט דמו לכן א"צ ס' רק נגד דמו אבל אם לא היה נמלח הלב צריך ס' נגד כל הלב אם נתבשל אח"כ ובארנו דכל עוף יש ס' נגד לבו אפילו ניטלו ראשו ורגליו:

פסק כתב המרדכי מעשה בטלה אחד שנמלח ונתבשל עם הלב ולא קרעוהו והשיב ר"י בר שמואל אם יש שם ס' במים ובטלה כנגד דם הלב נ"ל דמותר אם היה כל שעה מכוסה במים אך לא נתיר עת' מטעם זה לפי שהיה נ"ל שרש"י משער בכל החתיכה אע"פ שהוא מכוסה במים עכ"ל סמ"ג וכה"ג כ' במר' וה"ג אלא שהוסיף בלשון וכ' ואע"ג שהכל מכוסה במים כו' וכ' נמי בסוף דבריו והיינו כדפי' ראבי"ה ולא כ' דג"ה ודפ' כ"ה עיין בשערים שלו המאמר הוא נבוך וצריך לפירוש כי מ"ש שהיה משער בכל החתיכה היינו חתיכה שהלב דבוק בה וכן משמע במר' דאיירי בהא ענינא אבל דבר תימא הוא איך יהא מחובר בחתיכה מאחר שנוטלין הקנ' עם הריאה הכל מן הבהמה א"כ לא ישאר שם הלב א"ל שבכונה הניחו מחובר בחתיכה של שומן הלב או חצר הכבד או יכול להיות בתוך הרוטב דרך בישל נצטמק באיזה חתיכה ולפ"ז יהא ניחא שלא הקשה למה לא נאסרה החתיכה כבר במליחה ונעשית נבילה משום שלא היה כבר נדבק אלא אח"כ מחמת בישול נדב' כדפיר' והאמת דאף לפי' ראשון ל"ק דס"ל דלא אמרי' במליחה נ"נ כמ"ש המר' בשם ר"י גבי תרנגולת שנמלח' עם לבה כו' ומ"מ לפי מה דק"ל אנו דאף במליחה נאסר אין נפקות' בהאי פיסק' א"ל שנפרש כפירש השני והנה מה שסובר רש"י שאין שאר החתיכו' מסייעו' לבטל דם הלב אלא החתיכה שהלב דבוק בה נ"נ מתחילה היינו משום דס"ל אפילו שניהם בתוך הרוטב כל זמן שלא ניער וכיסה מיבלע בלע אות' חתיכה ולא פלט וא"כ חיישינן שמא אח"כ ניער וכיסה ואוסר' החתיכה הזא' כל שאר החתיכות והיינו שכתב דלא כתב דג"ה ופרק כ"ה פי' דס"ל אפי' חציה בתוך הרוטב תו לא בעינן ניער וכיסה כאשר כתבתי לעיל בסוף פרק ג"ה סימ' ס"א אבל מ"ש להחמיר אליבא דרש"י אפילו היה כל שעה מכוסה במים וזהו תימא א"כ וכי לא יכנוס טעם האיסור בכולו אלא שצ"ל דגזרינן שמא פ"א יצא אותה חתיכה שהלב דבוק בה חוץ לקדירה ונאסרה או כמ"ש הסמ"ק שאם העוף מנותח לנתחים והלב באחד מהם שיש לחוש שמא אותה חתיכה נשארה לבדה ברוטב ונאסר' ואוסרת שאר החתיכו' אבל קשה מה שאומר היה נ"ל שרש"י היה משער בכל החתיכות ממה ידע זה שרש"י החמיר וגזר גזירות רחוקות ואם נאמ' ששמע ממנו א"כ הכי הל"ל כמדומ' ששמעתי שכך היה רש"י משער אלא נ"ל קאמר כלומ' אע"פ שלא מצינו בהדיא בדברי רש"י דפליג אכל שעה מכוסה במים כ"א מקצת בתו' הרוטב אבל נ"ל דרש"י לעולם משער בכל החתיכות אפילו כולה בתוך הרוטב ולא מועיל שום דבר כ"א כיסה או ניער את הקדירה שהרתיחה מלמטה למעלה ומ"ה אפי' כל שעה מכוס' במים דשמא מ"ד כשהרתיחו המים נאסרה אותה חתיכ' קודם שהעלתה הרתיחה רתיחה ממש כדרך ניער וכיסה וכן יראה מפירש"י שפי' בשמעתא דרבב"ח ורב דאוקי אמור' עלה בס"פ ג"ה שפי' היכא שהחתיכות היתה תמיד בצידה שנעשי' תחילה נבילה אפי' הקדירה מלא חתיכות ולא חילק דחצי' בתוך הרוטב או כולה בתוך הרוטב כ' הגמ"י שלפי' רש"י תלוי הכל בניער וכיסה אבל בלא ניער וכיסה אפי' כולו בתוך הרוטב אותו חתיכה נ"נ כו' וכ"ד השערי' וכ"כ המר' שהחתיכה שהלב דבוק בה נ"נ וצריך ס' בשאר החתיכות לכתחלה ולא חילקו בין החתיכה חציי' ברוטב או כולה בתוך הרוטב כן יראה להחמיר כרש"י דהא ר"י גופא לא רצה להקל נגד דברי רש"י והא דבעינן ס' בחתיכה נגד הלב נראה דלאו דוקא כנגד הלב אלא נגד דמו כמ"ש השערי' וכ' עליו מהרא"י ז"ל בשערים שלו וז"ל הא דלא אמר ס' נגד הלב דהיאך ידעינן כמה דמא נפק מיניה פי' בתשו' מיי' משום דדם הלב כנוס הוא במקו' אחד ונוכל לשער ודם שבבשר הלב יראה כיון דלקדיר' איירי ע"כ נמלח הלב קודם ולר"ת פולט דרך שעייתו ומדקאמר הלב עצמו אסור בע"כ אליבא דר"ת קאמר ועדיין מקשה כיון דהלב עצמו אסו' אמאי לא אמרינן חנ"נ ותיבעי ס' כנגדה ויראה לתרץ אפי' לר"ת כ"כ מהני שעייתו דלא נימא דממהר לבלוע טפי משאר העוף ואע"ג דדבוק הדם וסמו' בלב וא"ת א"כ הלב עצמו יהא מות' כיון דלפי טעם זה מתפשט בשוה בעוף כמו בלב י"ל דלפעמים הדם מתבשל ומתייבש כולו בחלל הלב ואינו פולט כלום לחוץ אבל אם הרתיחה שולט' בו כ"כ שצריך לפלוט לחוץ אף ממהר העוף לבלוע כמו הלב משום דשיע וצ"ע היטב עכ"ל. והנה מ"ש ע"כ נמלח הלב מקוד' פי' א"כ אין שום דם בבשר רק מה שכנוס בתוכו לכן צריך ס' כנגד הדם אבל אי לא נמלח קודם ליכא מאן דפליג דמשערינן נגד כל הלב וכ"כ הי"ד צריך ס' כנגד כל הלב דלא ידעינן כמה דמא נפיק כו' ומוכרחי' אנו ליישב שהי"ד איירי קודם מליחה ואפ"ה סבר הי"ד שיש ס' בכל העוף אף כנגד לבו וז"ל שמעתי מא"א הרא"ש ז"ל שהיה מקובל שאין עוף שלא יהא בו ס' נגד לבו עכ"ל סימן ע"ב ולפ"ז מ"ש מהרא"י בכתבי' וז"ל ואשר שאלת שנמצא בדרשו' מהרי"ל מולין ז"ל על לב עוף שאין לומר שיש בעוף ס' כו' אלא א"כ עוף שלם כולו ראשו ורגליו כבר שמעתי חילוק זה ג"כ אבל לא בשם הגדול ז"ל ולא חשתי להחמיר דמסתמא הגאונים לא שיערו בצימצום כ"ה וגם הבאתי ראייה מהא דמסירין הראש אע"פ שאין ראייה לדב' זכר לדבר מיה' איכא ע"כ ויראה להקל כמותו מאח' דכתב הרא"ש דאין לך עוף שלא יהא ס' כנגד הלב וא"כ מאחר שאנו צריכין למלוח התרנגול' מבפנים ומבחוץ היטב וא"כ ע"כ נמלח גם הלב עמו ואז א"ל ס' אלא נגד דמו וא"ר מאחר שיש בעוף ס' כנגד כולו כ"ש דיש ס' אף בלא ראש ורגלים נגד דמו וגם ראבי"ה כ' שבבירור יש בעוף ס' כנגד דם הלב ויותר מכל הלין משמע שלא לדקדק ולעולם מכשירין התרנגולת או אווזא אע"פ שהוסר ממנה ראש ורגלי' שלמטה אם לא שהופשטה כדפרישית לעיל בסי' הקודם:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה