אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן מה

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן מה

סימן מד

דין איסור שנבלע בהיתר ונתן בו טעם ואסור וחזר ובישול היתר זה עם היתר הרבה אפילו אם יש בהיתר ששים נגד כל אותה החתיכה שנאסרה אותה החתיכה באיסורה עומדת ואין לה היתר כי אפשר לסוחטו ק"ל דאסור:

מתניתין טיפת חלב שנפלה על חתיכה אחת אם יש בה בנ"ט באותה חתיכה אסורה ניער אח"כ את הקדיר' אם יש בה בנ"ט באות' קדירה אסור' וכבר כתבתי בפג"ה סי' כ"א שלדעת רש"י תלוי הכל בניער וכיסה אבל כ"ז שלא ניער וכיסה אפי' היא חציה ברוטב אין שאר החתיכות מסייעות לבטל אלא היא נעשית נבילה אם אין ששים בחתיכ' נגד האיסור ועוד נאריך בזה לקמן בסי' מ"ט גבי לב שנתבשל בטלה ומסיק איתמר רב ור"ח ור"י אמרי אפשר לסוחטו אסור שמואל ור"ש בר ר' ור"ל אמרי אפש' לסוחטו מותר וכת' הרא"ש פי' איסור שנבלע בהיתר וליחלק בהית' האחרון וליבטיל בס' קא סברי רב ור"ח ור"י כיון שנאסרה החתיכה שוב אין לה היתר בסחיטה שאף ההיתר שבה נעשה איסור וכל היוצא ממנה אסור והיא נשארת באיסור וצריך ס' לבטל את כולה ואף כשיש ס' לבטל את כולה אותה חתיכה אסורה והשאר מותרות ואם אין מכירו הרוטב מותר וכל החתיכ' אסורות אם חתיכות איסור ראוייה להתכבד ודוקא בשר בחלב אבל בשאר איסורין אף החתיכה ראוייה להתכבד אינה אוסרת האחרות ובטלה ברוב מאחר שאותה חתיכה אין לה איסור מחמת עצמה אלא שבלעה איסור ונאסרה בבליע' וכמ"ש למעלה בפג"ה והלכת' כרב לגבי שמואל באיסור' כר"י לגבי ר"ל הלכך ק"ל אפשר לסוחטו אסור ולדברי רבינו אפרי' צ"ל לא נחלקו אלא בבש' בחלב שתערובת אוסרתן ונעשה שם אחד של איסור אבל שאר איסורין לא ע"כ ונראה להבין מפירושו שאפשר לסוחטו וחתיכה נעשית נבילה הוא חדא מילתא וליתא דבאפשר לסוחטו אף ר' אפרים מודה דאמרינן בכל דוכתא הכי וכמ"ש למעלה סי' ט' תו מסקינן דפליגי נמי תנאי באפשר לסוחטו כו' דתניא טפת חלב שנפלה על החתיכה כיון שנתנה טעם בחתיכ' חתיכה עצמה נעשית נבילה ואוסרת כולן מפני שהן מינה דברי ר"י וח"א עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות אמר ר' נראין דר"י בשלא ניער ושלא כיסה וד"ח כשניע' וכיסה ומפרש תלמודא דה"ק נראין דברי ר"י כשלא ניער וכיסה מתחילה בשעת נפילת איסור אלא בסוף וס"ל אפשר לסוחטו אסור ולאפוקי רבנן דס"ל אפש' לסוחטו מותר ור"י לטעמיה דס"ל מין במינו אוס' במשהו ונראין ד"ח בשניער וכיסה מתחילה ועד סוף ולאו דוקא עד סוף אלא ר"ל לאפוקי כשניע' בסוף ולא מתחילה ואגב דקאמר כבר לא ניער לא כיסה מתחילה אלא בסוף אמר השתא מתחילה ועד סוף והטעם מאחר שניער מתחילה א"כ כתפשט הטעם בכולה ובטלה החלב בס' בכל הקדירה וטעמא דר"י דאוסר אפי' ניער מתחילה משום דחייש שמא לא ניער יפה ובזה נראין ד"ח דלא חיישינן להכי ופסק רש"י מאחר דקם ליה ר' בשיטתי' דר"י וס"ל איפשר לסחטו אסור הכי ק"ל וה"ה במין במינו נמי כותיה ק"ל דהא קם ליה בשיטתיה ובפרט דקאמר ר' רואה אני ורואה הלכה קאמר ואני אומר שכבר כתבנו בפ' ג"ה סימן ל"א דהלכה כר"י ור"ל וריב"ל דסברי כל האיסורין בין במינו בין שלא במינו בששים חוץ מחמץ בפסח וטבל וי"נ ומהכא נראה לי דאין ראייה ואדרבה איכא למידק מדקאמר ר' נראין דברי כו' ולא אמר נראה כר"י ומ"ה מפרש"י בדוכת' אחריתא כשאומר כהך שמעתתא נראין ונראין כו' דהיינו נראין דברי פלוני לחכמים וד"ח לפלוני כו' שאף חכמים לא נחלקו עליו כו' כדאשכחן בפ' המוכר גבי בור ושובך ופ"ק גבי אבדו לו גדייו כו' אלא צ"ל מה שאמר נראין דברי ר' היינו שר' לא בא להכריע אם מין במינו במשהו או בס' אלא נראין דברי ר"י לפי שיטתו דס"ל דבמין במינו במשהו שיפה פסק בשלא ניעור מתחילה משום דק"ל אפשר לסוחטו אסור ונראין ד"ח בשניער וכיסה מתחיל' ועד סוף וה"ה דהוי מ"ל נראין כחכמי' בשניער וכיסה מאחר דלא חיישינן לומר שמא לא ניער יפה א"כ שרי אפילו למאי דס"ל מין במינו במשהו אלא אגב דקאמר נראין דברי ר"י קאמר נמי נראין דברי חכמים:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה