אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן לח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן לח

סימן לז

דין דאחר נטילה שניי' צריך לשפשף ידיו זו בזו:

תניא בתוספתא הנוטל את ידיו צריך לשפשף את ידיו שפשפה בחבירת' טמא' שפשפה בראשו או בכותל טהורה חזר ונגע בהן טמאה כו' ופי' ר"ש בסדר טהרות צריך לשפשף כלומר לקנח מים שעל ידיו במפה או בשאר דברים כדאמרינן פ"ק דסוטה כל האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא ושפשוף לשון קנוח הוא כי ההיא דבריש א"ל הממונה זאת אומרת מצוה לשפשף כו' וכה"ג כת' התו' דמ"ה שפשפה בחבירת' טמאה כדפי' לעיל והא דתני בראשו או בכותל טהור' פי' ר"ש בראשה או בכותל שפשפה לנגבה טהורה חזר ונגע בהן לאחר ששפשף ידו בראשו או בכותל חזר ונגע באותן מים שבאו מידו על הראש ועל הכותל טמאה שאותן מים טמאים חזרו וטמאו את היד שנגע בהם אע"ג דכל כמה דלא שפשף מיטהרי בשפשף השתא דחזר ונגע גרע וצריך ליטול לכתחילה ידו ע"כ והיכא דנטל רביעית ושפשפה בראש או בכותל וחזר ונגע בהן טהורה ולישנא דשפשוף אינו מורה כפיר' שהוא לשון ניגוב ידים שלשון קינוח לחוד ולשון שיפשוף לחוד וגם לשון דצריך לשפש' את ידיו לא משמע דא"כ הל"ל הנוטל את ידיו צריך לשפשפ' ותו לא ומדקאמ' הנוטל את ידיו צריך לשפש' את ידיו משמע דבנטילה איירי דאחר מים שניים צריך לשפשף את ידיו פי' לשפשף זו בזו כדי לרחצם היטב אף שכבר נטהרו מ"מ צריך לנקותן היטב משום נקיות וכ"כ הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג והרא"ש והטור והיינו שפירשו נמי התוספת' כמ"ש ומ"ש אח"כ שפשפה בחבירת' טמאה ה"ק לא שפשף שתי ידים כאחת אחר שנטל השניי' אלא אחר שנטל ידו א' משפשפה בחבירת' טמאה עד שינגב אבל בראשו טהורה והעיקר נר' בעיני לפרש התו' דקאי על נטילה ראשונה שלא חשיב התנא והוא להעבי' הליכלוך והזוהמא וע"ז קאמר שצריך לשפשף היטב במים כל יד ויד מן הלכלוך ולשון שפשוף נופל ברוב מים כלומר כדי שיעביר כל הלכלוך והזוהמא ומ"ה קאמר שפשפה מקודם שנטהרו אחת מחברת' טמאה עד שינגב כמ"ש רוב המחברים אלא כלו' ישפשף כל אחת לבדה ברוב מים או בראשו או בכותל הנראה בעיני כתבתי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה