אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן לג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן לג

סימן לב

דין אפילו אם נטל ידו א' מן הכלי לא ישפוך באותו היד ליד השנייה אלא ישפוך בכלי על ידו א' ואח"כ ישפוך מן הכלי על ידו השנית:

פסק מהאי משנה דלא יתן מים לחבירו בחפניו פסק ר"ת דמותר ליטול ידו א' מן הכלי ולשפוך לידו האחרת דכיון שתחילת נטילה היה מן הכלי באחת מידיו תו ל"צ והכי משמע בתו' דקתני אבל הנוטל ונותן לחבירו בחפניו ידיו טמאות שמתחילה לא נטל מן הכלי משמע הא נטל תחילה מן הכלי שפיר דמי עכ"ל וכן הביאר הרשב"א אבל בת"ה כתב וז"ל אמרו משמו של ר"ת שאם נטל בידו א' מן הכלי ונתן על ידה השני לפי שכיון שבא לידו א' מן הכלי כח הכלי קרי ביה ואינו דומה לנוטל מחפניו של חבירו שלא מכח כלי בא ליד זה כלל אבל הרמב"ם כ' נוטל ידו א' וצק בזו על זו וחזר וצק בראשונה על השנייה ע"כ כלו' שצריך נטילה על זו ועל זו ונראין דבריו עכ"ל משמע להדיא דלא ס"ל דברי ר"ת וכ"כ מהרא"י לעי' בסי' ט"ו שאין לסמוך על התו' שכתבו כך במסכ' סוט' לענין שפשוף יד בחבירת' וכ"כ נמי במר' פ' א"ד שלא תגע ידו שכב' שפך עליהם מים ב"פ על ידו שנית שלא שפך עליה פעם א' ומשמע הא כשנטל ידו א' יכול ליטול מים בחפניו ולשפוך עליה בלא נגיעה ושפשוף אכן מדברי הרשב"א משמע לעיל דלא ס"ל כלל ליתן מים בידו על ידו האחרת אלא כדברי הרמב"ם ששופך בידו מכלי על ידו השנייה ואח"כ בידו השנייה על הראשונה וכן נ"ל עיקר ודיוקא מתו' נר' בעיני דרבות' קאמר אפילו אחרי שנטל ידיו כבר מן הכלי כהלכתו לא יטול בחפניו וליתן על ידו של חבירו מפני שהשני לא נטל תחילה מן הכלי כ"ש שהו' עצמו לא נטל מן הכלי שום נטילה כראוי דנאמר שתחשוב נטילת יד השני כאלו באה מן הכלי וכ"ד המר' בפר' א"ד שהביא אדרבה ראייה לאיסור מן התו' וז"ל תניא הנוטל בחפניו ונותן לחבירו ידיו טמאות שמתחילה לא נטל מן הכלי לפיכך הנותן מידו א' על חבירת' אסור וטוב ליזהר לשפוך על שתיהן בבת אחת ע"כ וז"ל הרא"ש תנן התם נטל ידו ושפשפה בחבירת' טמאה פי' אם שפך מים על ידו א' ושפשפה בחבירת' כדי ליטול ב' ידיו אין נטילה זו מועלת ואפילו שפך את האחרונים על שתי ידיו בבת א' לפי שהמים ששפך על ידו א' נטמאו וכששפשף בחבירת' נטמאת החבירת' ואין האחרונים מטהרי' אלא המים שנטמאו מחמת היד עצמו ולא המים שבאו מחמת יד אחרת הלכך השופך מן הכלי על ידו אחת ונגע בשנייה צריך לנגב את ידיו ולחזור וליטלם כראוי והנוטל צריך שישפוך אחר על ידיו ואם אין אחר יאחוז הכלי בראש אצבעותיו וישפוך על ב' ידיו או שישפוך על זו רביעית ועל זו רביעי' ואח"כ ישפשפ' זו בזו שהשופ' על ידו רביעי' כא' א"צ מ"א לטהר' כדתנן פ"ב דידים שתי ידו' בשטיפ' אחת ר"מ מטמ' עד שיטו' מרביעי' ע"כ ולפי מ"ש א"כ אפי' אחר שיטול ב"פ ידו אחת לא תיגע בחבירת' כדי של' תיטמ' הימנה בנגיעת' ומ"מ יש חילוק ביניהן שאם לא נטל ידו אלא פעם אחת ונגע בחבירת' צריך לנגב את ידיו שאין השניים מטהרין המים הטמאין שנטמאו מיד אחרת מטעמא שנוסף טומאה על טומאתה אבל היכא שנטל ב"פ א"כ נטהרו אף המים א"כ אפי' נגע בחבירת' ונטמאו המים ממנה מ"מ לא גרע ממים ראשונים שנטמאו מן היד והשניים מטהרים אות' גם אילו יטהרו במים שניי' אף שהטומאה באה מיד האחרת לית קפידא בהא מאחר שהיו טהורים לגמרי והיכא שלא שפך על ידו רק פעם א' וכן על ידו השנייה יכול לשפשפם זו בזו שהרי הידי' נטהרו אלא שהמים טמאים נתערבו ובזה אין חשש וכ"כ הטור בענין היוצ' מבי' הכסא כו' ואביאו לקמן סי' ל"ט אלא שמצוה מן המובחר הוא לשפשף אחר שנטהרו לגמרי וכ"כ הטור להדיא אחר שנטהרו שישפשפם:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה