אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ח › סימן יג

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ח · סימן יג

סימן יב

דין דחולה שיש בו סכנה מותר לשאול במכשפים אבל היכא דלית בו סכנה אסור ואם בא לו המעשה והחולי ע"י כישוף מותר אפי' אין בו סכנה:

שאלה אם חולה מותר לשאול במכשפים ע"י גוים:

תשובה כבר קדמוני הקדמוני' מהרא"י ז"ל וכת' שלדרוש במכשפים ובקוסמים לא מצינו איסור מפירש בדבר דשואל אוב וידעוני דווקא הזהירה תורה עליהם דאינן חמירי טפי ואין שאר מכשפים בכללם לחומרא והכי מוכח בשמעת' קמייתא דיבמות דבעינן לחייב המכשף סקילה ולא ילפינן לה מכלל ח"ו וא"ל דעובר משום לפני עור וגו' לדברי ר"י בפרק ד"מ דב"נ מוזהרים על הכישוף משום דלא ק"ל כר"י דכולה תלמודה אמרינן דז' מצוות נצטוו ב"נ וריב"א ואשיר"י נמי פסקו דלא כחזקי' דאמר ב"נ מצווין על הסירוס וא"כ אין כאן רק איסור עשה דתמים תהיה וגו' כדכ' הרמב"ם ונר' מדבריו דאין איסור ממש קאמר עכ"ל ואני אומר כבודו במקום העליון מונח אבל בדברי הרמב"ם לא דקדק יפה דהוא כ' פי"א דהלכות ע"ז אסור לקסום ולשאול לקוסם אלא שהשואל מכין אותו מכות מרדות והקוסם שעושה מעשה לוקין אותו כו' הרי לך להדיא שסובר ששניהם בלאו אלא מפני שאין בו מעשה מכין אותו מ"מ כמ"ש באותו פ' גבי שואל א"ז ומ"ש באותו פרק שאין בו אלא איסור בעלמא משום תמים תהיה וגו' היינו דווקא המאמין בהם ע"ז קאמר שהוא מן הכסילים ומן השוטים והתורה הזהירה על אילו ההבלים מלהאמין בהם ולחשוב שהם אמת כמ"ש שם להדיא ואף על המאמין כ' הרמב"ם באותו פ' שאם כיון מלאכתו או הליכתו בעת שקבעו שמים ה"ז לוקה ואומר אני דסברת הרמב"ם הוא מ"ש בתור' שואל אוב או ידעוני קאי אכל אינהו דכתיבי בהאי קרא כגון מעונן ומנח' וקוסם ומכשף ולא כתבה תורה שואל גבי אוב אלא משום שלשם מחולק השואל מן הפונה בבעל אוב עצמו שזה באזהרה וזה בכרת מה שאין בכל אינך אבל לעולם מילת ושואל קאי אכל דכתיב בקרא לעיל מיניה ועוד לפי שאוב אין דרכו אלא בשאלה שאפילו הפונה אינו אלא שואל והא ראייה שרש"י פי' ששואל אוב הוא אזהרה אף על הפונה ומ"ה כ' התורה ושואל אוב וה"ה כל הני שדרכן בלא שאלה אלא שעושין מעשה בעצמה ואם שואל בהן חייב ומ"מ בתשו' הרמב"ן מצאתי כדברי מהרא"י דווקא באוב וידעוני אסרה תורה השאלה אבל לא באינך הכתובים בקרא וז"ל גוי המכשף וישראל שואל בו אינה אלא משום תמים כשואל בכלדים והשתא לכאורה נר' דאפילו בסתם חולה אינו אסור לשאול במכשפים ובקוסמים לפי סברת הרמב"ן דאין בו אזהרה אלא איסור בעלמא משום תמים וגם אין בו איסור מבואר אלא דרש בעלמא שהרי לא נמנה בכלל העשייה וגם עיקר המקרא להלוך בתמימות הנה דאתא להיות אמונת הש"י והבטחה חקוקה בלב אדם ומ"ה היכא שהוא חולה אינו ראוי להחמיר לאסור אבל מ"מ אומר אני מאחר דעיקר איסורו לפי שהם הבלים וכיזובים ודברי תעתועים ואין בהם ממשות בשאילת כלדיים לפי' הרמב"ן א"כ מה"ט אין להית' כלל לשאול במכשפי' אפי' לחולה מאחר שאין בה ממש ורובה הבל ואפילו לדעת הרמב"ן דס"ל דשאילת כלדיים דהיינו אינטגנינות היא חכמה יתירה ועצומה ומותר להשמע להן אלא שלא ישאל אחריהן משום תמים תהיה עם ה' אלהיך ויסמוך על הש"י שהוא יכול לשדד המערכה ולבטלו ע"י תפילה ובקשה ומ"ט כאשר כתב בס"פ ב"א מ"מ הכא גבי כישוף כ"ע מודי' שאינה חכמה אלא ענין רע הוא שניתן לב"א ואפי' חכמי האומות מודים בזה ושורפים כל המכשפים והיינו שהוא דבר רע להשחית ולחבל ולהטיב לא ידעו ברוב הענייני' א"ל חולי דיש בו סכנה דשרי אפילו לפי דעת הרמב"ם דפעמים הם מכוונים ומוצאים דברים כנים ונכוחים ואפי' ספק נפשות דוחה את השבת שהוא בסקילה ק"ו בכה"ג אבל היכא דליכא סכנו' נפשות לא אפילו הוא סכנת אבר שהרי כבר חלקו כל האחרונים על ר"ת דמשווה סכנת אבר בעניין חילול שבת לסכנ' נפשות וראייתו ברורה ומ"מ לפעמים יראה להתיר אפי' דברים שאין בו סכנת נפש אלא סכנת אבר וכגון שידוע שבא החולי לאדם ע"י מקרה ורוח רעה דשרי לשאול בהן לפי דברי הרמב"ם דעל אותן עניינים וכיוצא בהן רוב המכשפים יודעים ומוצאים עזר ותרופה ואפשר אף לדברי הרמב"ם יראה למצא היתר ולומ' שלא אסרה תורה כישוף כה"ג דאינו בא אלא לגרש ולבטל כישוף ורוח רעה הדומה כי לא אסר' תורה אלא לשאול בהן ולרדוף אחריהן ולהאמין בהם שיש ממש בעניניה' וראייה קצת לדבר שהסנהדרין היו לומדים כישוף כדי לבטל כישוף של המחוייבים מיתה וכה"ג מצאתי בתשו' מהר"ר מנחם מ"צ דמותר ללמוד מן המכשף ענייני כישוף כדי להציל עצמו או אחרי' ע"כ ומצאתי לו און מהאי סוגיא דלעיל דאמרה איהי מילת' ואסרת' לארבא אמרו אינהו מילתא ושריוה אלמא דשרי לבטל כישוף אעפ"י שלא היה שם שום סכנה וכ"ש ע"י גוי דשרי אבל בע"א כגון סתם חולה ואין בו סכנה לא אוכל למצא היתר כלל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה