אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן ס

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן ס

סימן נט

דין דגבי רוטב שהוא דרך בישול אמרי' חתיכה נ"נ ואם נפל הרוטב שנאסר מחמת איסור לקדירה של היתר צריך ס' נגד כל אותו רוטב שנפל אבל דבר לח בלח כגון יין ביין או מים במים וכיוצא בו לא אמרינן חנ"נ וכן יבש ביבש כגון המדומע ומחומץ לא אמרינן נ"נ ואין אוסרין אלא לפי חשבון:

פיסקא כתב רמב"ן נשאלתי על יורה של בשר שנתבשל בה חתיכת איסור ולא היה בהיתר ס' לבטל האיסור ולכך נאסר כל מה שביורה ולקחו המרק שביורה ושמו בקדירה שהיה שם מאכל של היתר ולא היה ס' בקדיר' שנייה מכל תערובת האיסור ועתה שואלין אם המרק אוסר הקדירה כיון שאין בה ס' כנגד המרק שנאסר או לא כלומר הם מסופקים אם צריך ס' מכל התערובות או א"ל ס' רק מן האיסור המעורב בה כי אין הכל נאסר ונ"ל שאין המרק הנאסר אוסר אלא לפי החשבון שיש בו מדומע מן האיסור שאם היה היורה הראשונה שיעור ארבעים או חמשים שנדמה א"כ אחד מארבעים או מחמשים שבמרק שנפל בו הוי איסור ואם יש בקדירה בששים של היתר נגד אחד מארבעים או מחמשים של איסור המרק שנפל בו מותר דתנן פ"ק דתרומה אין המדומע מדמע אלא לפי החשבון כו' וכתב עליו המרדכי וז"ל ופעם אחת בא מעשה לידי והשבתי לדברי ר"א דלא אמרינן חנ"נ כ"א בבשר בחלב פשיטא דמותר מאחר שיש ס' מן האיסור לבדו ומיהו ר"ת ור"י אומרים דבכל אסורי' אמרינן חנ"נ כמו שפי' באורך בתוס' והכי נוהג עלמא ולדידן הכל אוסר ועתה נ"ל להכריע בין רבותינו אף כי אין תלמודא מכריע ונ"ל דודאי בכל שאר איסורים נאמר חנ"נ ודוקא בחתיכה עצמה מטעם חשיבות כי החתיכה איסור ניכר ומובדל הוא ונ"נ ונאסרה לבד א"כ איך יצטרף שום היתר אליה לבטל האיסור הבלוע ולפיכך אוסרת כולן וצריך. כדי לבטל כל החתיכה אם אינה ראויה להתכבד לפני האורחי' או דבר שבמנין אבל בדבר לח כגון תרומה בחולין ויין במים דע"ז או רוטב ברוטב כגון בנדון זה דאין האיסור ניכר ונבדל ואין כאן חשיבות איסור מתערב היתר השני עם הראשון ולא שייך כלל למימר חנ"נ לעשות הכל איסור ולהצריך ס' עם כל התערובות ושים דבר זה נגד עיניך ונוכל לתרץ מה שהקשה בתו' פעם לזה ופעם לזה ועפ"ז התרתי מעשה שבא לידי עכ"ל והנה מ"ש אם אינה ראויה להתכב' כו' ראוי הוא להיות אפי' ראויה להתכבד מאחר דאין איסור מחמת עצמה כ"א מה שבלעה ונ"נ א"כ אפי' בראויה להתכבד בטלה אכן בכל הנוסחות שראיתי כתוב אם אינה ראויה כו' ונ"ל דמשום איסור בשר בחלב קאמר זו שהרי בכל האסורים מדבר וגבי' בשר בחלב אם היתה ראויה להתכבד אז לא היתה בטיל' עולמית וצריך כדי לבטל כל החתיכות דקאמר משמע שאף החתיכה גופא תהיה מותרת ובטלה בס' אם אינה מכירין אותם מ"ה קאמר אם אינה ראויה להתכבד ולענין גופא דדינא לא נ"ל כוותי' שהרי רוב המחברי' לא חילקו בזה וגם מדעת התוס' והרא"ש שהקשו מיין לתוך יין לסייע לר"א דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורי' משמע שאין לחלק בין חתיכה לדבר המתערב כמ"ש לעיל גם מהרא"י ז"ל כ' להדיא לעיל לגבי דבר לח אמרי' נ"נ וצריכא כדי ביטול הכל ואף לפי סברתו נראה שלא בא לחלק אלא דווקא לענין זה שלא יצטרך ס' כ"א כנגד האיסור שבו ולא כנגד כל הרוטב אבל לענין שיחזור חתיכ' הנאסרת וניכרת להיתר א"א דאפשר דסוחטו אסור בכל דוכתא כדפי' לעיל מסקנא הלכה דבכל דוכתא אמרינן אפשר לסוחטו אסור ואין חוזר להתירו וגם נ"נ וצריך ס' נגד כל מה שנאס' בין בבשר בין בחלב בין בדם ובדבר יבש אם לא נתכוון להרבות ההיתר כדי לבטלו חוזר וניער להיתירו ולא שייך לומר נ"נ בדבר יבש ומ"מ נראה בעיני דוקא ברוטב שנותן טעם דרך בישול א"כ לא חילוק חכמים דבריהם דכל היכא דנותן טעם ונאסר אמרינן שנ"נ אבל דבר לח המתערב בלח ולא היה בו ס' לבטלן לא אמרינן כלל נ"נ ואם ריבה עליהם אח"כ בשוגג מותרים וכ"ש לענין זה שאם נפל אח"כ לקדירה דלא בעינן לשערי' אלא כנגד איסור הנדמע בה ולא כנגד כולו וכן מ"כ שכ' האגור בשם ה"ר איסרלן שבא"ז מחלק בין חתיכה שנבלע בה האיסור ובין דבר לח המעורב בהיתר דלא שייך חנ"נ שאין האיסור נבלע בהיתר אלא מעורב כו' ואח"כ בנדון זה דחלב שנתערב בשומן בספק אם יש בשומן כו' לבטלו ואח"כ הושם מהשומן בקדירה אע"ג דמוכח שם דהרא"ש לית ליה האי סבר' לחלק בין לח המתערב לדבר הנבלע מכ"מ אין להחמיר בשביל זה דלכ"ע הך סברא דחנ"נ אינו אלא מדרבנן ונדון דידן בין למר ובין למר שרי לדעת א"ז משום דדבר לח הוא ולהרא"ש משום שאין אומרים חנ"נ אלא בבשר וחלב ע"כ ומ"ש שספק היה אם היה בו ס' ה"ה בודאי שלא היה בו ס' אלא שמעשה שהיה כך היה ומ"ש הרא"ש אינו מחלק היינו כמ"ש לעיל שהוכיח דברי ר"א מיין במים דפ"ב דע"ז דהוא לח בלח ומה מביא ראייה לבישול שהוא בנ"ט וכן לשם הקשה אמאי לא אמרי' חנ"נ ודייק מיניה דלא מצריכינן ס' אלא כנגד איסור הבלוע ולא כנגד כולו כסברת ר"א אלמא דמדמה תערובות לח לבישול אבל הא"ז חילוק לשם בין דבר לח שאין האיסור בעין וכ"כ הרשב"א בת"ה והר"ן בס"פ כ"ה בשם הראב"ד וז"ל דלא אמרו חנ"נ אלא באיסור הבלוע בחתיכה לפי שאין ממש איסור זה יוצא ומתערב בחתיכה אחרו' אלא בזו הרי הוא כנביל' עצמה אבל בלח כגון יין ביין או מים במים וכיוצא בהם אע"פ שהראשון נאסר מחמת מיעוטו כיון שנפל שם היתר ונתרבה בטל האיסור שהרי נתערב האיסור לגמרי בהיתר שנפל שם לבסוף כמו שנתערב בראשון ונמצא שאין זה האיסור העירב עכשיו בהיתר הראשון משא"כ בחתיכה שנבלעה מאיסור וכן הדין יבש ביבש כגון המדומע וכן במחומץ ומ"ה אין חוזרי' ואוסרים אלא לפי החשבון ע"כ ואע"פ שלפי הטע' דידהו אין לחלק בין רוטב שבא דרך בישול ללח מ"מ נ"ל לחלק דדרך בישול שהוא בנ"ט וא"כ החתיכו' שבתוך הרוטב נ"נ ושוב אין חוזרין להיתירן כדפי' לעיל א"כ לא חילקו חכמי' באיסור אבל תערובת דבר לח בלח שלא יבא כלל לענין שנ' חנ"נ יפה יש לחלק ולהתיר מסברת הראב"ד אבל מ"ש האגור בשם מהרי"א להתיר ממ"נ דאי ניזיל בתר הא"ז שהוא מחלק ביניהן ואי משום שהרא"ש לא חילק הלא ס"ל כר"א דלא אמרינן חנ"נ כ"א בבש' וחלב בזה לא יצא ידי חובתו שהרי ר"ת ור"י כתבו המשא והמתן של הרא"ש ודייקו מיין נסך כו' כמ"ש בסוף פג"ה אלמא שלא חילקו בין דבר לח לחתיכה כו' וס"ל נמי דלא כר"א כדפי' לעיל אלא בכל דוכת' אמרינן חנ"נ אלא שלא אמר אלא להכריע כדברי הראב"ד ואות' שהסכימו עמו כי דברים של טעם הם שלא להחמיר כ"כ בפרט במילתא דרבנן דהא דחנ"נ דרבנן הוא כמ"ש לעיל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה