אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן נו

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן נו

סימן נה

דין נתבאר חלוקים של איסור שנפל למקום אחד ואין ידוע לאיזה מקום נפל שיש להקל ולהחמיר כו' ודין ששתי קדרות לבטל איסור אחד שבקדירות היכא דלא ידעינן באיזה נפל ודווקא בנפילה אח' ולא בשתי נפילות:

תערובת דאתא לידן נימ' בה מילת' כתב הטור מספר ת"ח איסו' שנפל למקום אחד ואין ידוע לאיזה מקום נפל יש בה להקל ולהחמיר כיצד ב' קדרות אחת של היתר כגון בשר שחוט' ואחת של איסור כגון בשר נבילה ולפניהם ב' חתיכות א' של היתר וא' של איסור אם החתיכה היא מאיסור דרבנן כגון שומנו של ג"ה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין שאנו תולין לו' שהאיסו' נפל לתוך איס' והיתר נפל לתוך של היתר ואפילו אם ההיתר שבקדירה אינה רבה על האיסור שלפניה וכן הדין א"ל היה כאן אלא קדיר' אחת של בשר שחוט' ונפל בה אחת מאלו ב' החתיכו' ואין ידוע איזה נפל שאנו תולין דשל היתר נפלה אפי' אין ההיתר רבה על האיסור או לא היה כאן חתיכה אחת מאיסור דרבנן ויש ב' קדרות א' של היתר ואחת של איסו' ואין ידוע לאיזה נפלה גם בזו תלינן להקל וכ"ז פשוט והוא נלקח מבריית' דפ' הערל ב' קופו' כו' בסי' ל"ג ע"ש וכ' עוד בד"א שתולין בכל אלו להקל אפילו אין ההיתר רבה על האיסור שאין האיסור ג"כ רבה על ההיתר אבל אם האיסור רבה על ההית' אין תולין כ"כ להקל פי' נהי דמקלינן בספק איסור דרבנן אבל לא מקילינן בוודאי איסור דרבנן היה האיסור של תורה אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מד"ת היה ההית' רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מד"ת תולין להקל כיצד ב' קדרו' א' של בש' שחוטה וא' של בש' נבילה ונפלה חתיכה נבילה לתוך א' מהן אם ההיתר שבקדירה רבה קצת על החתיכה נבילה תולין להקל לפי שד"ת מין במינו בטל ברוב אלא שחכמים צריכין ס' וכיון שאינן אלא מדרבנן מקילינן היו ב' קדרות ממין אחד והאיסור מין אחר אין תולין להקל עד שירבה ההיתר ס' על האיסור מפני שאין מתבטל מין בשאינו מינו ד"ס לפי שטעמו בעי' בפחו' מס' ויש מקילין להקל כל זמן שאין בו כזית בכדי אכילת פרס וכבר כתב' לעיל דדעת ר"ת עיקר דלא בעינן כזית בכדי א"פ אלא דוקא במלקות ולא לאיסור עוד כתב דינים אחרים וכמעט כולו מתוס' דתרומות ומשניות היו כאן שתי קדרות של היתר ולפניהם שתי חתיכות א' של היתר וא' של איסור ונפל אח' לתוך זו ואחת לתוך זו שתיהן אסורות אפי' באיסור דרבנן שא"א לתלות באחד יות' מחברתה בד"א בשאין בשום אחת מהן כדי לבטל האיסור אבל אם יש באחת מהן לבטל האיסור שתיהן מותרות שאני אומר האיסור נפל לתוך אותו שיש בו כדי לבטלה ואין חילוק בין אם שתי הקדרו' של אדם אח' או משל שני ב"א והנה י"א דקאי על הא דקא' אם יש באחת מהן כדי לבטל כו' אבל רישא דקאמר שתיהן אסורות איירי דוקא בב' ב"א דאי באדם אחד הלא כ' המחבר לקמן דמצטרפות כל הקדירות לבטלו ול"נ לי כלל לומר בסתמא איירי דוקא בשני ב"א דא"כ ה"ל לפרושי כמו שפי' לקמן אלא שיש לחלק ולומר דהכא שאני דאיירי בשתי נפילות וכמו שמפורש לקמן דדוקא בנפילה אחת הוא דאמרינן הכי אלא יש להשיב שהרי דברי הטו' הם דברי הרשב"א והדין הראשון של ב' קדרות של היתר ולפניהם ב' חתיכו' כו' שהביא הטור הוציא הרשב"א מהא דמייתי במס' ביצה הדורס ליטרא קציעות כו' ושם לא איירי רק בנפילה אחת וצ"ל דהכא נמי לאו דווקא בשתי נפילות קאמר ה"ה בנפילה אחת והא דשתיהן אסורות מיירי בדליכא אפי' בצרופן כדי לבטל האיסור והטור לא בא רק להודיעם זה הדין דהיכ' דאין יכולין לתלות באחד יותר מחבירו דשניהן אסורו' וכ"מ להדיא דאיירי בדליכא אפי' בצירוף שתיהן לבטל האיסור שהרי הרשב"א הוציא דין זה מההיא דליטרא קציעות לשם מיירי בדליכא בכולהו כדי לבטל האיסור ולכן אמר ר"י לא תעלה עד שיהיה ק' של הית' וכשכת' הטור אח"כ על דין הראשון בד"א כשאין בשום אחת מהן כדי לבטל האיסו' כו' אין לדקדק הזה הלשון דבאחת מהן הוא דליכא הא בצירופן משמע דאיכא דהטור לא מיירי עתה בה כלל אלא רצה להודיענו הא כשיש באחד מהן כדי לבטל האיסו' שתיהן מותרו' שאני אומר האיסור נפל לתוך ההיתר וכו' ואפי' לשני ב"א צירוף באשר כתב ברשב"א בהסכימו עם ר"ש ותדע שהרי הטור כתב לקמן ויש בשתיהן לבטל האיסור כו' ובדין הראשון לא כת' כלום משמע דלא איירי כלל בדין זה אלא בדין דאין תולין האיסור באחד יותר מחברת' נחזיר לדבריו היה כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך א' מהן וידוע לאיזה נפל וחזר ונפל איסור לתו' אחת מהן ואין ידוע לאיזה נפל אני אומר למקום שנפל איסור הראשון נפל גם השני נפל האיסור לתוך א' מהן ואין ידוע לאיזה נפל ואח"כ נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזה נפל שתיהן אסורות פי' מאחר שכבר נאס' שוב לא יצא מחזקתו ואין אומרים למקום איסור אחרון נפל גם הראשון היו כאן שתי קדרו' של היתר ונפל איסור לתוך א' מהן ואין ידוע לאיזה נפל ואין באח' כדי לבטל האיסור ויש בשתיהן כדי לבטל שתיהן מצטרפין לבטלו ולא עוד אלא אפי' היתה אחת בבית ואח' בעלייה מצטרפין והנה אפי' לק' שכל שנכנס בספ' מחמת איסור מצטרף לבטלו בד"א בשתיהן משל אדם א' לפי שכל שהוא של אדם א' עתיד להתערב לפיכך רואין אותו כאילו כבר מעורב אבל אם של שני ב"א אין מצטרפין לבטלו ע"כ ונראה דוקא בנפילה אחת הוא דאמרי' הכי מאחר שעשוי להתערב כאילו נפל לשתיהן כאחת אבל בשתי נפילו' חילק הנפילו' חילוק הקדירות ולא נקראין ראויין להתערב ואף שחילק זו אינה מוזכר לא במשנ' ולא בתוספתא ולא מצאתי בספר א' מהמחברים מ"מ סברא חזק' ופשוטה היא בעיני ובפרט להחמיר דלא אמרינן מצטרפת אלא בנפילה אחת וה"ה ענינים שאין עומדים להתערב אע"פ שהכל מין אחד אלא שזו שנתבשל במתיקות וזו בקיוהא בחומץ או כה"ג אין מצטרפין שהרי בתוספתא דתרומות מחלק בין שתי קופות למגורות לפי שהקופות עומדות להתערב ולא המגורת אלמא שתלוי הכל במה שעומד להתערב:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה