אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן לח

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן לח

סימן לז

דין אם נשפך רוטב רותח של בשר על הקרקע ושוב נתיישבה בתוכה קדירה של חלב ואפי' אם היה אותה רוטב בכלי והושבה בתוכו קדירה של חלב אינה נאסרת אפי' אם היתה רותחת אבל אם היא עומדת אצל האש וזב תחתיה דבר שאוסר אותו אפי' היא צונן אוס' הקדירה עד ס' קדירה של חלב רותח שעל האש והרתיח עולה וזוחל נמשך עד שמגיע אצל בשר חשוב כעירוי מכלי ראשון לפי שכל טיפה האחרונה אינה מנחת להתקרר את הטיפה שלפניה ואוסר אפי' זוחל תחת בשר:

פסק מעשה אירע שבא לפני מהר"ם מרנטנבורק שנשפך רוטב חם מקדירה של בשר רותחת ושוב נתיישבה קדירה חרס של חלב לתוך אותו הרוטב על הקרקע והתירו כי אמר אפי' היה אותו רוטב בכלי והושבה קדירה חלב בתוכו אינה נאסרת דק"ל דכלי שני אינו מבשל כ"ש היכי שנבלע הרוטב בקרקע עכ"ל וכן נ"ל עיקר אפילו למ"ש בפ' כירה דכלי חרס בולע אף בכ"ש מ"מ כולי האי לא ומ"מ כ' מהרא"י בתשובה סימן קפ"א שאם הקדירה של חלב רותח על האש והרתיחה עולה וזוחל ממנה ונמשך עד שהגיע אצל בשר שהיה נמי על הכירה חשיב כעירוי מכלי ראשון אם היד סולדות בו לפי שכל טיפה האחרונה אינה מנחת הראשונה שלפניה להתקרר כו' וקש' ל"ל כ"ז דנהי דחלב חשבינן כצונן ס"ס הבשר שהוא חם יבלע מן החלב דהא קר וחם שנוגעים זה בזה אסורי' בכה"ג לפי מה שק"ל דלא שייך למימר לא תתאי גבר ולא עילאי גבר גבי חם וקר שנוגעים זה אצל זה דדינו הוי כמו טהור מליח וטמא תפל כו' וא"כ כי היכי דגבי מליחה היכי שהטמא הוא דבר לח אפי' הוא תפל לגמרי מ"מ הטהור מלוח מצאו אצלו ובלעו כמ"ש מהרא"י בשערי' שלו א"כ ה"ה ברותח מחמת אש דלא גרע ובלוע הלחלוחית שאצלו ודוחק לומר דאיירי בבשר שאינו חם כ"כ עד שהיד סולדות בו לא חשיב כרותח ומ"מ אי הוה חשבינן לחלב כרותח נאסר מכח טמא מליח אפי' טהור תפל דסתם בשר העומד על הכירה משמע שהוא רותח ואפשר לומר שהיה זב החלב ונמשך עד שהגיע תחת הקדירה של בשר דאז אי הוה חשבינן חלב כצונן היה תתאי גבר ולא היה בעי אלא קליפה ולאכלו וצ"ע שוב מ"כ ואם נפל על הכירה חלב והקרקע לחה והושם עליה קדירה של בשר רותחת צריך ס' ממה שהיה בעין הקדירה מרוטב של חלב ולפי המחמיר דטיפת של חלב שנפלה על הקדיר' של בשר גם כנגד הרוטב שצריך ס' מחרס שנפל עליה הטיפ' גם בזה יצטר' ס' בתבשי' ממה שתח' הקדירה שנגע ברוטב החלב מר' יחיאל מפרי"ש והנה מ"ש להצריך ס' נגד מקום החרס שבלע כבר כתבנו דאנו נוהגין לשער נגד הטיפה לחוד כדברי הרמב"ן ולענין עיקר דדינא לא נ"ל האי פיסקא כלל מאחר שהחלב שנפל על הכירה נעשה כלי שני א"כ אינו אוסר כמ"ש מהר"ם לעיל ונ"ל מ"ש מהר"ם לעיל דשרי מיירי אפי' לקדירה רותח שרי משום דתתאה גבר ואפי' קליפה לא בעי שהקדירה היא מפסקת יותר מכדי קליפה אם לא שתחלק בדבר היכא שהקדיר' עומדת אצל האש וא"כ מאחר שהיא מרותחת מחמת חום האש שאצלה שא"א לומר דתתאה גבר כי חום העליון שבקדירה מרותחת התחתון מלהתקרר ובולע שפיר וכ"נ עיקר היכא שהקדירה מרותחת דבעינן ס' נגד החלב אפי' הוא למטה מן הקדירה וכן מצאתי בא"ו בשם ר"י מפרי"ז:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה