ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ז · סימן י
דין ביצי זכר שנתלשו ועדיין הם מעורין בכיס אסורין ודין ביצת גדי או טלה עד תלתין יומין שריין בלא קליפה אפי' לקדירה מכאן ואילך אם איתא בהו שוריקי סומקי אסורי' ואי לאו מותרין ותוך ל' יום אפילו אית בהו שורייקי סומקא מותרין:
ביעי חשילתא פי' ביצי זכר של בהמה שנתלשו ועדיין הם מעורין בכיס וכ"כ הטור נמצא מ"ש רש"י מעורין בגופה לאו דוקא בגוף ממש אלא כשהן מעורין בכיס נקראים מעורין והרמב"ם ז"ל כ' בז"הל הבצים שמעך ונתקן פי' או נתקן והיינו כמ"ש ובערוך פי' ביצים דחשילת' הן ביעי זכר שנתמסמסו מלשון חשלי דודי ופליגי בה ר"א ור' אמי חד אסר וחד שרי מאן דאסר אמר מדלא קא בריין אם כן כתלושין דמי והוי אמ"ה ומאן דשרי סבר מדלא קא מסרחן חיות' אית בהו א"ל ר"י לרב שמן ב"א הני ביעי חשילתא שריין ואתה לא תיכול משום אל תטוש תורת אמך פי' והוא היה מבבל ושם נהגו בהן איסור וא"ל במקומך לשם לא תיכול א"נ אפי' לשם בא"י א"ל שלא יאכלם מאחר שדעתו לחזור וק"ל כר"א דאמ' בפ"ק היכא שדעתו לחזו' נותנין עלי' חומרת מקום שיצא משם כ"כ התו' וכ"כ הרשב"א אבל הרמב"ם כ' שאסור לאוכלן ממנהג שנהגו כל ישראל מקדם שהרי הוא דומה לאמ"ה ונר' מדבריו דבכל דוכת' אסורין וכ"פ הרא"ש והר"ן דאנו בתר בני בבל גרירנא ואסיר לן וכתב הר"ן בני בבל מדינא אסרי להו ולא ממנהגא לחוד וכ"נ מדברי רש"י תו מסיק אמר מר בר ר"א הני ביעי דגדיא עד ג' יומין שריין בלא קליפ' אפי' לקדירה מכאן ואילך אי אזרען אסורין ואי לא אזרען שריין מנא ידעינן אי אית בהו שורייקי סומקי אסורין לית בהו שורייקי סומקי שריין וכ' המ"מ א"י אם הזכירו בגמ' גדי למעט בהמה גסה דאפי' תוך ל' יום יהיו אסורין וכ' עוד מתבאר מדברי רבינו שביצת גדי או טלה אפי' נראה בהם חוטין אדומים כל תוך ל' יום מותרין וכ"כ הרשב"א שאין אודם זה אלא שומן ופשוט הוא עכ"ל: