אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ז › סימן טז

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ז · סימן טז

סימן טו

דין שהטבח נאמן על ג"ה ועל החלב ומיהו אין לוקחין בשר מכל טבח אלא א"כ מוחזק בכשרות ודין טבח שנמצא אחריו חלב כשעור' מעבירין אותו ולאו דוקא במקום אחד אלא אפי' בב' מקומות או ג' ואם הוא כזית מלקין אותו ומעבירין אותו ואפי' אין הכזית במקום אחד אלא בב' וג' מקומות וכשנמצא אחריו חלב כשעורה שמעבירין אותו יש ג"כ להכריו עליו בב"ה בב' וה' וב' פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שמצאו אחריו חלב כשעורה ויהיה חדש ימים שלא יעסוק באומנותו ואח"כ יצא אצל ת"ח שבעיר או בעיר הסמוך לו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו דין לפי ראות עיניו ואח"כ יכריזו עליו בב"ה הטבח שהעבירוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה כבר תהא ונתחרט על מעשיו וקבל עליו תשובה ומכאן החזרנוהו לאומנתו כשנמצא אחריו חלב כזית מלקין אותו ברבי' בב"ה כו' ומ"מ הכל לפי ראות העינים שבזמן הזה אין להכביד כ"כ להעבירו בפע' ראשונה אלא מזהירי' אותו שלא יעשה עוד והכל לפי פשיעות':

מתני' אין הטבחין נאמנים על ג"ה דברי ר"מ וחכ"א נאמני' עליו ועל החלב אר"י ב"א אר"י חזרו לומר אין נאמנין על ג"ה אר"ג ובזמן הזה נאמנין אכשור דרי מעיקרא סבר כר"י ולבסוף סבר כר"מ כל כמה דהוו דכירן לר"י לא הוי מהמני פי' לפי שמקיל בחטיטת הגיד חששו חכמים שלא יקיל השתא דאנשוה' לר"י הוי מהימניה וז"ל הטור הטב' נאמן על ג"ה כמו שנאמן על החלב מיהו כ' הרמב"ם שאין לוקחין בשר מכל טבח אלא א"כ היה אדם כשר ומוחזק בכשרות אותו שוחט לעצמו ומוכר לאחרים ונאמן ע"כ ולעיל מסקינן בגמר' איתמר טבח שנמצא אחריו חלב ר"י אמר כשעורה ור' יוחנן אמר בכזית אר"פ ל"פ להלקותו בכזית לעברו בכשעורה אמר מר זוטרא כשעורה במקו' א' בכזית אפי' בב' ובשלשה מקומות והלכתא להלקותו בכזית לעברו בכשעורה רובא דעלמא סברי דמ"ז לא פליג אר"פ אלא שמעתתא בפני עצמו הוא דכזית כדי להלקותו אפי' בכמה מקומות וכשעורה כדי להעבירו הוא דוקא במקום א' וכ"ה דעת הרמב"ם שכ' וז"ל וטבח שדרכו לנקר הבשר ונמצא אחריו חלב חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא יזלזל באיסורין אבל אם נמצא אחריו חלב אם הי' כשעורה מעבירין אותו ואם נמצא אחריו כזית חלב אפי' במקומות הרבה מכין אותו מ"מ ומעבירין אותו מפני שהטבח נאמן על החל' ע"כ וכ"כ הטור אחריו וכ"נ קצת לדעת האלפס והרא"ש שהביאו נמי הא דמ"ז ומ"מ דוחק לישנא דהלכתא להלקותו בכזית מאחר דליכ' מאן דפליג עליה דר"י ע"כ נר' עיקר מה שמ"כ בפירושים אחרים וז"ל אמר מ"ז כשעורה במקום אח' כזית אפי' בג' מקומות מ"ז אתא לפירושא דר"י ל"פ אדר"י ולא ר"י אדר' יוחנן אבל אדר"פ מיהו פליג דקאמר ר"פ כאן לעברו כאן להלקותו ואתא מ"ז למימר או תרווייהו לעבר או תרוייהו להלקותו איירי אם יש לך חילוק ביניהם היינו לא שנחלקו זע"ז אלא ר"י דאיירי בחלב כשעורה היינו כשנמצא אחריו חלב כשעורה במקום אח' אבל חלב כבשעורה בב"ג מקומות א"נ פחות מכשעורה אפי' במקו' א' לא עבדינן כלום ור"י דאיירי בחלב דכזי' היינו כשנמצא אחריו חלב בכזית אפי' בב"ג מקומות אבל בכשעורה אי איתא במקום אח' מלקין ליה או מעברין ליה אבל בב"ג מקומות לא ומר אמר חדא ומר אמ' חדא ול"פ ע"כ ומ"מ הוא דוחק דמ"מ פליגי שהרי כזי' בב"ג מקומות הוא יותר מכשעורה והכי הול"ל כזית בכמה מקומות ושעורה במקום אח' ול"נ דמ"ז לא בעי לשנויי דל"פ ר"י ארבי יוחנן לא פליג אר"פ דאמר להלקות בכזית כו' דמשמע מיניה דאין חילוק בין כזית לשעורה אלא שזה למלקות וזה להעברה אתא מ"ז למימר דאיכא נמי חילוק' אחרינא בנייהו דשעורה שהוא להעברה בעינן שעורה במקום א' וכזית להלקותו אפי' בב' ג' מקומו' והרשב"א כתב בענין אחר וז"ל מדקאמר והלכתא משמע דמ"ז לאו לפירושי מילתא דר"י הוא דאתא אלא לאיפלוגי עליה דר"י דבעי כזית במקו' א' ומ"ז מחייב אפי' בכזית בב"ג מקומו' ומ"ה פסיק תלמודא כר"י דבעי כזית במקום אחד דמסתמא דכזית דקאמר במקום אח' הוא דבעי וכן משמע מדברי ר"ח ז"ל דלא מייתי דברי מ"ז כלל ומדברי שהביא דברי מ"ז ומאי דפסיק תלמודא דהלכתא להלקותו בכזית לא נתברר דעתו בזה ע"כ ודוחק הוא בעיני דמנא ידעינן דר' יוחנן דאמר כזית במקום א' הוא ועוד אי קאי על ר' יוחנן מנ"ל לתלמודא דפליג דילמא פירושו קא מפר' לדבריו דכזית דלהלקותו אפי' בכמה מקומות היא א"ו עיקר כדפרשתי דפליג אדר"פ ומהשתא נוכל לומ' הא דפסק תלמודא והלכתא להלקותו בכזית ולהעבירו בכשעורה כר"פ דלא מחלק בין כזית לשעורה אלא לענין זה ולא כמ"ז א"כ אמרינן להחמיר דכזית ושעורה שתיהן אפי' בב"ג מקומות ומשום הכי הביא הרי"ף הא דמ"ז למימרא דהלכתא דקאמר תלמוד דפליג על מ"ז וס"ל כר"פ שאין חילוק ביניהן ושתיהן אפי בב"ג מקומו' ונתבררו דברי הרי"ף יפה וכן עיקר וכתב הר"ן הא דלהעבירו שלא יקח ממנו בשר עוד והא דקאמר להלקותו ה"ה דמעבירין אותו מיהו אע"ג דמעברינן ליה אין דינו כחשוד שהחשודים חזרתן קשה כדאיתא בסנהדרין מפני שהם מזידין אבל הכא לא חשבינן ליה מזיד אלא פושע הוא וחזרתו קלה ובקבלת חברות שיקבל עליו שיתנהג כחבר לענין זה בפני ג' סגי ליה כדמוכח בבכורו' גבי חבר ונעשה גבאי וכל הדברים האילו נידונין לפי מה שהם לפי כוונת האנשים ולפי אונסם ופשיעותם ע"כ והא"ז כ' וז"ל כ' ראבי"ה אפי' נמצא אחריו כזית אפי' בב' וג' מקומו' מלקין ליה גם מעברינן ליה עד שיקבל עליו דין שמים עד שיתקן עיותו ע"פ ת"ח ונר' שיש להכריז עליו בב"ה ב' ה' וב' פלוני הטבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו חלב כשעורה ויהיה חודש ימים שלא יעסוק באומנתו ולאחר חודש ימים יבא אצל ת"ח שבעירו או עיר סמו' לעירו ויאמר כך וכך עשיתי וחטאתי ותוהא אני על הראשונות ויתנו לו דין לפי ראות עיניהן ואח"כ יכריזו בב"ה פלוני הטבח שהעברנוהו מפני שנמצא אחריו חלב כשעור' כבר תיהא ונתחרט על מעש' הרע הזה וקיבל עליו מה שציוהו ת"ח ומכאן והלאה החזירו לאומנתו והוי הוא נאמן לסמוך עליו כבראשונ' וקודם שישמעו הכרזה זו בב"ה אין לסמוך עליו ואסור ליקח ממנו בשר ואם נמצא אחריו כזית מלקין אותו ברבים בב"ה ולאחר המלקות יאמר בעצמו בקול רם אני פלוני לקיתי מפני שנמצא אחרי חלב כזית והכל כמ"ש אבל אם מוכר חלבים בחזקת שומן או טריפות בחזקות כשרות מחמירים עליו טפי מפני שהוא מזיד וצריך לקבל דין בפני ת"ח ואפ"ה לא סמכינן לאכשורי ואפי' לעשות חנוני למכור אגוזים לא שבקי' ליה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה מתחת ידו מדב' חשוב ומשלו והמוכר טרפו' בחזקת כשרות ומת קודם שעש' תשובה אסור להתעסק בקבורתו ואפי' כלבים אוכלין את בשרו ולוקקין דמו אסור להבריח מעליו אבל אם עשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני בעל תשובה ע"כ שוב מצאתי תשובה א' ונ"ל מפני הפצרת הרב לא נמנעתי אני העלוב לכתוב על אידו' ר"י הלוי ששגג בטריפה שנמצאת אחריו סירכא במקו' דלא שכיחא כמ"ש הר"ש שכן הודה לפניו והבשר לא נאכל לא מצינו זה בהדיא בתלמוד אלא בטבח שנמצא אחריו חלב איכא פלוגתא פי' ג"ה ר"יא בכשעורה ור' יוחנן אמר בכזית א"ר פפא בכשעורה לעברו מאומנות בכזית להלקותו דמלקות חמיר מהעברה ויש מרבותי' שכותבין הבודק ששגג ומצא אחריו טריפה או השוחט ונמצא נבילה או המנקר ונמצא אחריו חלב יש להזהירו שלא לעשות עוד כן ואם אין נזהר עוד יש להעבירו מאומנתו לגמרי ולהלקותו ולבזותו ויש להכריז עליו בב"ה פלוני טבח העבירוהו מאומנתו מפני שנמצא אחריו טריפה או נבילה או חלב ואם שוב נראה תשובתו בלא רמאות יחזרוהו לאמונותו וראוי לסמוך עליו כבראשונה וכן נמצא בהרוק' ולעולם לא יתעסק באומנתו חודש ימים ויש מרבותינו שכת' שאף טבח שנמצא אחריו כזית חלב דינו כן ודאי ר"י הלוי נמי ששגג בפעם הראשונה יש להזהירו ולא להעבירו כי ע"כ נקרא המכשילה דאין אדם עומד בתורה אא"כ נכשל בה פעם אחת ועל הכלים שהגעילו בני עירו להחזיקו כחשוד בשאר בהמות שבדק למפרע לא יפה כיון דלא מחזקינן ליה בחשוד למפרע וכ"כ מורי הר"ש בפ"ב דחולין על ההיא דמסיק רשב"ג סבר הוכיח סופו על תחילתו כו' עד מיהו אם בדקוהו ולא גמי' ודאי יש לאסור כל שחיטתו למפרע עכ"ל והאי ר"י הלוי הרי ראיתי העדות שהעידו מחותני מהר"ש הרר"מ כ"ץ שסידר לפניהם ה"ש ובדיקה שפיר ידע אותם ומעתה יותרא כל אדם שלא להונות ר"י הלוי בהונאות דברים הקשים מהונאות ממון דזה ניתן להחזיר וזה לא ניתן להחזיר ושלום לכם כו' מנח' בר ר"פ מעילא צד"קו עכ"ד והנה מה שדימה החכם לומר דכל פעם ראשונה נקרא מכשול ויש להזהיר שלא יעשה עוד אין לו שום הכרע בתלמוד אדרב' סתמא קאמר תלמודא טבח שנמצא אחריו כו' וגם הרמב"ם לא כתב ענין זה שמלמדי' אותו ומזהירין אותו שלא יעש' עוד אלא לענין חוטין וקרומין שהן מדרבנן ולא בחלב וטריפה דמידי דאורייתא ומ"מ נר' בעיני לימ' מאחר שאותו חכם הנקרא ר"מ ר"מ ווירזו"ברק שהיה מגדולי אישטריי"ך כמ"ש עליו מהרי"ו בתשובתו והיה בעל הורא' וגדול הדור בזמנו ועשה כמה תקנות וגדר כמה גדורות בישראל עשה אף זאת כי הוא דבר שיכולין לעמוד בו כי ראה שבעו"ה הדור פרוץ ואין כח ביד החכמים להוריד את האדם מחזקתו ולהכלימו בדבר שיש עליו פתחון פה לומר שוגג א"א שלא ימצא צירוף אליו ממשפחתו או מריעיו להחזיקו שלא יכנע לבו לשמוע בפרט כל דבר שהוא תמוה בעיני ההמון להכלים האדם ולביישו בפעם הראשון בלי אזה' ע"כ הניח הדבר להקל מדברי התלמוד ודומה לזה כ' הרמב"ם בפ' כ"א מה"ש וז"ל וכבר נהגו כל ב"ד ישראל שאחר התלמוד שמושיבין הבע"ד ומושיבין העדים כדי לסלק המחלוקת שאין כח להעמיד משפטי הדת על תלם ע"כ לכן אני אומר מאחר שכ' נמי הר"ן לעיל שכל הדברים נידונים לפי מה שהם לפי מה כוונת האנשים לפי אונסם ופשיעותא יראה נמי להקל בפעם הראשון אם נראה בתקלה ולהזהירו שלא יעשה עוד ולפי ראות עיני החכם ולפי הענין והזמן אשר לפניו אבל בפעם הב' מלקינן ליה בכזית אפילו בכמה מקומות ומעבירין בכשעורה אפי' בכמה מקומות גם המלקות אם יראה בעיני חכמים לפי הזמן ולפי הענין אשר לפניהם שלא להלקותו ולפדות המלקות ולעשות לו שום ד"א תמורתו לפרסומי מילתא הרשות בידם ודומה לזה מה שאמרו בדקו עד מקום סכנה ופירושו גם מ"ש ראב"י שאם מוכר טריפות כו' שמחמירין עליו כו' עד שילך למקום שאין מכירין אם יראה לחכמים שא"א לו לנוד ממקומו דטפלי וצרות הבת עליו או כדומה לזה נותנין לו תשובה במקומו בסיגוף כדי שיהא עומד במשקל הזה ובתשובה הארכתי בענין זה ואכתוב אותו בסימן שאחר זה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה