ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ו · סימן ו
דין אם ישתכח סירכא דתליא בבדיקה ולא בדקינן האידנא מכסה בלא ברכה ואפי' בפסול גמור של שחיטה כגון בדק סכינו ונמצאת פגומה לאחר שחיטה דהוי ספק נבילה אפ"ה חיי' בכיסוי וחש"ו דרוב מעשיהם מקולקלין פטור מכיסוי:
פסק כ' הטור וז"ל מסתברא אם ישתכח סירכא דתלי' בבדיקה כגון סכינא דחליש פומיה דלא בדקינן השתא א"נ אימה לדופן מכסה בלא ברכה ע"כ והנה יש מקשים והלא הכל חד כדמשמ' בגמ' דהא סכין חריפא נמי קאי אנסמכה לדופן וליתא דנסמכה לדופן הוי נסמכה כולה וע"ז קאי דמפרקי בסכין לראות אם יש רעותא בדופן ונסרכה לדופן לא מהני בדיקה ומטרפינן מכח חומרא והוא סברת הרא"ש שמחלק נמי בפ' א"ט כדפי' לעיל ודומה לזה כתב מהר"י קאר"ו אלא שלא ביאר דבריו יפה ועתה חדשים מקרוב באו אמרו שטעה בר"ת דלאו א"כ קאמר אלא אם נסרכה הוא וחדא מילתא הוא ול"נ שאין דרך בעל הספר לכתוב דבריו בר"ת א"ל במה שמורגל בפי הכל או שכבר כ' אלו הדברים כמה זימנין אז הולך ומקצר הדברים בר"ת אבל לכתוב א"נ ולכיון בר"ת למילות אלו ולומר אם נסרכה לא נראה כלל גם מצאתי בס"י מדויק שכ' להדיא א"נ אומה הסרוכה לדופן ולאו דוקא סירכא דתלוי בבדיקה אלא ה"ה כל ספק טרפה וכ"כ מהרא"י וז"ל וכ"נ נמי דאפילו בספק גמור של פסול שחיט' כגון בדק סכינו ונמצא אחר שחיטה פגומה דק"ל כר"ה דחיישינן שמא בעור נפגמה וספק נבילה וכ"כ הרמב"ם בהדיא אפ"ה חייב בכיסוי ודוקא בחש"ו דרוב מעשיהם מקולקלין פטרינן לה מכיסוי משום דלמא אתי למימ' שחיט' מעליא היא אבל בספק השוה להכא ולהכא נרא' דלא גזרינן וראייה מדקאמר פ"ק דביצה דכוי אם שוחטין אותו בחול מכסין את דמו ולא גזרינן דאי מחייב ליה כיסוי אתי למימר חיה מעליא היא ואתי להתיר חלב שלה משום דמימר אמרי אינשי רבנן מספקי להו ולכך מחייבין לה בכיסוי ה"נ מימר אמרי רבנן מספקי להו אי שחיטה היא אי לאו שחיטה הוא ולכך לחומר' מחייבינן לה בכיסוי ואע"ג דיש לחלק קצת בין חששא דדילמא אתי למימר שחיטה מעלייתא היא ובין חששא דדילמא אתי להתיר חלבו דהתם בעי נמי סימני חיה בקרנים וטלפים מ"מ הואיל ולא אשכחן ההיא חששא דדילמא אתי למימר שחיטה מעלייתא היא אלא גבי חש"ו והתם רוב מעשיהם מקולקלי' כדפרישי' לא גמרינן מיניה לספיקא אחרינא ע"כ: