ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ו · סימן ה
דין השוחט הטריפה או שחט ונתנבלה בידו או נוחר ומעקר פטור לכסות לפיכך יבדוק הסימנים והסכין קודם הכיסוי והשוחט חיה לא יכסה עד שיבדוק לו ריאה בארנו דאם אירע אי זה ספק שצריך בדיקה מותר לשחוט ויכול לברך ברכת השחיטה ועוד בארנו דכל השוחט אפילו א"צ לאכול אלא לדם אפילו הכי חייב לכסות:
מתני' השוחט ונמצא טריפה והשוחט לע"ז והשוחט חולין בפני' וקדשי' בחוץ חיה ועוף הנסקלין רבי מאיר מחייב וחכמי' פוטרי' השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור לכסות אר"ח בר אבא אר"י ראה ר' את דבריו של ר"מ באו"ב ושנאו בל' חכמים ודברי ר"ש בכיסוי הדם ושנאו בלשון חכמים וכו' וכן הלכתא ותניא השוחט וצריך לדם חייב לכסות וכיצד יעשה שלא יצטרך לכסות או נוחר או עוקר וז"ל הטור בסי' ק"ח שלא חייבה התורה בכיסוי אלא בשוחט שחיטה הראויה הלכך השוחט הטריפה או השוחט ונתנבלה בידו פטור מלכסות לפיכך צריך לבדוק הסימנים והסכין קודם הכסוי וכ' ב"הע השוחט חיה לא יכסה עד שיבדוק את הריאה שדינ' כבהמה וכ"כ המרדכי בשם גדולי נרבונ"א וה"ט שלא יכס' ויברך דשמה תהיה ברכה לבטלה ולכסות בלא ברכה אינו ראוי לכתחי' אע"פ שהברכות אינן מעכבו' מאחר דאפש' בבדיקה ולכסות אח"כ כראוי בברכ' ומשמע דוקא אברכת כיסוי הוא דחשו אבל אברכת שחיטה לא חשו דס"ס מטהרה מידי נבלה וכן מעשה ביונה שנשמט הגף שלה והורה רש"י לשוחטו ולבודקו מפני שאין יכול לבודקו מחיי' ולא הוי ברכ' לבטלה כיון שמוציאו מידי נבל' ולא כמ"ש הא"ז מיהו נר' בעיני שיש לו לשחוט בלא ברכה ואח"כ יבדוק ואם נמצא כשרה יברך ע"כ ול"נ אלא דברי רש"י עיקר כדפי' גם אינו ראוי שיברך אח"כ דכל הברכות בעינן עובר לעשייתן ומ"ה כ' הגאונים שצריך לבדוק החיה קודם שיכסנה ולא אמרו שיכסנה מיד ואח"כ כשנמצא כשרה שיברך: