ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ו · סימן ב
דין כשמסלקין התפילין אפי' בע"ש ב"הש אינו מברך לשמור חוקיו ומי שילך לא"י ובמקומות דנהיגין לברך ברכה זו יכול לברך אף אם דעתו לחזור:
פסק הטור מדברי אביו הרא"ש והתו' שלא לברך ברכ' לשמור את חקיו כשמסיר התפילין שאין הלכה כבני מערב' שהם מברכין לשמור את חוקיו בשעת הסרתן מפני שסוברין לילה לאו זמן תפילין הוא ודורשין אותו מושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה שדורשין ימים ולא לילות ואנו ק"ל לילה זמן תפילין הוא הלכך אין לברך אפי' כשיסירם בלילה ואפי' בע"ש ב"הש שצריך להסירם אין לברך שמה שצריך אז להסירם לא מושמרת אנו לומדי' אותו אלא משום דכתיב בהן והיה לאות על ידכה ושבת וי"ט א"צ אות הלכך אין לברך כלל וראיתי כתוב על שם ר"ה גאון הרשות בידו אם ירצה יברך ואני תמה דודאי דכיון שאינו חייב לברך אם יברך הוי ברכה לבטלה ע"כ וכ' מהר"דא פראג בהגהותיו וז"ל ק"ל דהא בגמר' ס"פ ב"מ גבי זמן בר"ה וי"כ א"ל לא קמבעי' לי חובה מאי וכן באשיר"י פ"בת דר"ה ע"ש וכן לקמן בסימן הל"ב גבי זמן דבדיקת חמץ ואפש' שר"ל בכאן כיון שוודאי אינו חיוב לברך דק"ל לילה וודאי זמן תפילין הוא אפילו ברך הוי ברכה לבטלה אבל היכא דמספקא כגון זמן בר"ה וי"כ או גבי זמן דבדיקת חמץ רשות הוא לברך דלאו ודאי שאינו חייב לברך עכ"ל ודבריו לא ישרו בעיני שהרי מוכח סוגיא דלעיל דאפי' היכא דמספקא לן לא מברכינן אלא התם ה"ט דמברכין כדמסקינן לשם בעירובין מי גרע מקרא חדתא דמברכין עליה היכא דחזינן דמתחדש משנ' לשנה כ"ש בשמחת י"ט וכן גבי בדיקת חמץ נמי ראוי לברך דלא גרע מקרא חדתא אלא משום דסמכינן אזמן דרגל אבל היכא דמספקא לן לא מברכין אפי' בתורת רשות וכ"ש בוודאי שא"צ ברכה שאין לברך עליו בתורת רשות ומ"ה יפה תמה הטור עליו אבל תימה גדולה בעיני מה עלה על דעת ר"ה גאון שכת' שהוא רשות הלא איהו גופא ס"ל דאפילו במידי דאוריתא היכא דמספקא לן שלא יברך כמ"ש לעיל כ"ט כה"ג ע"כ נראה בעיני דר"ה ס"ל דלילה לאו זמן תפילין הוא כאשר פסק הרמב"ם להדי' וז"ל שכל המניחין בלילה עובר בלאו שנ' ושמרתם את החוקה הזאת וגו' וכ"מ שנ' השמר פן יאל אינו אלא ל"ת ע"כ ומ"מ לא כ' הרמב"ם שיברך אחר שסילק התפילין וה"ט אע"ג דס"ל לילה לאו זמן תפילין היא מ"מ לא אשכחינן מאן דמברך כמו בני המערב' דמשמ' בני בבל לא מברכינן ואנן בתר בני בבל גרירנן וטעמ' דבני בבל משו' דס"ל הא דלילה לאו זמן תפילין אינו שאסור להניח עליו אלא שלא יניחם בלילה עד היום אבל אם היו עליו מבע"י ולא סילקן משחשיכה אינו עובר עליו ומ"ה ס"ל דלא מברך לשמור חוקיו ובני מערבא חילקו בזה וס"ל דלעולם עובר א"כ בני מערב' ס"ל מאחר שאס' להניחן בלילה לפי שלילה לאו זמן תפילין הוא א"כ הוא כשמסלקן סמוך לשקיעת החמה כדי שלא יהיו עליו בלילה מברך ומ"ה:
חילק ר"ה וס"ל רשות הוא לברך שהרי אף אנו ס"ל כבני מערבא אלא דלאו מזדקקין לברך תורת חובה ואם ירצה לברך הרשו' בידו כדאשכחן גבי זמן דר"ה וי"כ ובדיקת חמץ דמחלקינן בין רשות לחובה ומעתה עלו דברי ר"ה יפה ומ"מ אינו ראוי שיברך במקומותינו אפילו מי שסלקן סמוך לשקיעת החמה דהרי כבר נהגו בבבל שלא לברך אלא כל מי שילך לא"י במקומות דנהיגי לברך אף הוא יכול לברך אי ס"ל דלילה לאו זמן תפילין היא ויכריע בשכלו שכך הלכה ואין לו איסור בברכה זו אפי' דעתו לחזור שהרי אף לבני בבל רשות הוא אם ירצה יכול לברך כך הוא לדעת ר"ה גאון וכן עיקר: