אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ו › סימן א

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ו · סימן א

פרק ו

דין כסוי הדם נוהג בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית ודוקא בחולין אבל לא במוקדשין ונוהג בחיה ועוף במזומן בבית ושלא במזומן ונוהג בכוי ומ"מ אין שוחטין אותו בי"ט ואם שוחטין אין מכסין דמו אפי' באפר מוכן ואם נשאר הדם עד הלילה אפי' רק רישומו ניכר מכסין אותו בלילה ומ"מ לא ישחוט בכלי ויכסה דאסור לשחוט בכלי ובארנו דבכסוי כוי אין מברכין והב' מן התיש ומן הצבייה חיי' בכיסוי ושוחטין אפי' בי"ט והבא מן הצבי ומן התישה דינו ככוי ושור הבר שקורין פופ"לן אין מכסין דמו אבל אותה שקורים טו"ר או זובר"א מכסין דמו:

כסוי הדם נוהג בארץ ובח"ל בפני הבית דהיינו בזמן שב"המ עומד או שלא בפני הבית דהיינו לאחר חרבנו ודוקא בחולין אבל לא במוקדשין ואגב דנקט זה נקט לכולהו ונוהג בחי' ובעו' במזומן ושלא במזומן בבית ונוהג בכוי מפני שהיא ספק ואין שוחטין אותה בי"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו לפי שאין מחללין הי"ט מספק ופי' הר"ן אפי' בכיסוי דלא מיתסר אלא מדרבנן ולקמן בסימן ד' נפרש דאפי' באפר מוכן אין מכסין וכוי זו שאמר' מתני' אמרינן עלה בפ' או"ב שהוא בריה בפני עצמה ולא הכריעו בו הכמי' אם היא מין חיה או מין בהמה והבא מן התיש ומצבייה חייב בכסויי ושוחטין אותו בי"ט דק"ל הלכת' כרבנן דאמרינן שה ואפי' מקצת שה אבל צבי הבא על התישה דינו ככוי ממש דספיק' הוי כאשר כתבנו לעיל בפ' או"ב כ' האגודה שור הבר שקורין פופ"לן רבותינו הגאונים נמנו עליו שמכסים את דמו משום דלא איפשיטא אם חיה היא אם בהמה ובהג"ה כ' אמת הוא כי הערוך פי' כן בערך שור אבל רי"אז כתב הפי"פלו הוא מריא ולפי פירושו אין מספק' בחיה וכן המנהג שלא לכסו' דמו ע"כ אבל שור הבר שקורי' טי"ר או דובי"א נהי דק"ל לחומרא כת"ק דר"י דאמר שור הבר בהמה הוא וחלבו אסו' כאשר כתבנו בפ' או"ב ובהני תרי איכא לספוקי דשמא שור הבר הוא מ"מ ראוי לכסות דמו מאחר דר' יוסי שנימוקו עמו ס"ל דמין חיה הוא ואם שחט כוי בי"ט ונשאר הדם עד הלילה כתב הרא"ש יכסה בלילה ולאו דוקא שנשאר דם ממש אלא אפילו רישומו ניכר בלילה יכסנה מאחר שתניא בברית' אם שחט ונבלע דם בקרקע חייב לכסות ואוקימנא כשרישומו ניכר וכ"כ הרשב"א והטור ומ"מ לכתחילה לא ישחוט בכלי ויכסנו דאסור לשחוט בכלי ולעניין ברכת כסוי על הכוי כתב הרא"ש וז"ל מ"כ בשם הר"י וז"ל שצריך לברך על הכיסוי וראייתו מההיא דפרק כ"מ דאין מברכין על הדמאי מפני שהוא ספק דבריהם משמע הא ספיקא דאורייתא מברכין עליו וכוי ספק דאורייתא דשמא הוא חיה ואינו ראייה דה"פ המצוה שתקנו חכמים לקונה פירו' מע"ה לעשר מספק א"ל לברך עליו ואע"פ שאנו מברכין על שאר תקנות חכמים וצונו מדכתיב לא תסור הכא לא תקנו אלא מספק ואין מברכין עליו ולא שייך לדקדק משם הא ספיקא דאורייתא מברכין עליה כי לא בא להוציא אלא שאר תקנות חכמים שמברכין עליה אבל מצוה שאדם מצוה לעשות מספק כיון דברכו' אינו מעכבות טוב שיעשה המצוה ולא יברך שלא יעבור על ל"ת וכ"כ הרמב"ם. עכ"ל וכ"ד הרי"ף ור"ה גאון כאשר כ' הר"ן בפ' ב"מ וכ"ד מהר"ם בכל דוכתא דאיכא ספיקא דלא מברכין אלא עושין המצוה לבד כי הברכות אינם מעכבות:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה