ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כ
דין השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמא טומאת אוכלין ולא טומאות נבילה חישב עליה מטמא טומאות אוכלין ובארנו דשליא של נבילה ושל טריטה שנתבשלה עם בשר אין אוסרת שליא שיצאה מקצתה אסור באכילה:
מתניתין השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה ואינה מטמ' לא טומאו' אוכלין ולא טומאו' נבילו' חשי' עלי' מטמ' טומאות אוכלין אבל לא טומאו' נבילה ומסקינן בסוגיא עור חמור ששלקו מהו ומסי' דלטמאו נבילה לא קא מבעי' דתניא בנבלת' ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידי' ולא בקרנים ולא בטלפים אפי' בששלקן ועשה מהן מאכל אלא טומא' אוכלין קא מבעי' ליה ואף דתנן העור והשלי' אין מטמאין טומאות אוכלין עור ששלקו והשלי' שחישב עליה מטמא טומאות אוכלין מ"מ שמא שאני עור חמו' דמאי' ולא אפשיטא וטמא מספק וכת' הא"ז וז"ל מכאן היה דן ר"י הלוי על שליא של נביל' או של טרי' שנתבשלה עם בשר כשר' שאין אוסרו' הואי' ולא מטמא טומאות אוכלין דפירשה בעלמא הוא אע"ג דע"י מחשבה אית ליה טומאת אוכלין מיהא הואיל דמעיקרא פירשה הוא שרי דלא חזיא לאדם וראייתי באורך שליא שיצתה מקצ' אסורה באכילה סי' ולד באשה וסי' ולד בבהמה המבכר' שהפילה שלי' ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקב' אין קוברן אותה בפרשת דרכים ואין תולין אותה באילן מפני דרכי האמורי אר"א ל"ש שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר אר"י אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד אבל יש עמה ולד בין קשורה בולד בין אינה קשורה בולד אין חוששין לולד אחר והלכת' כר"א דתני' כוותי' אשה המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמה בזמן שקשורה בהן חוששין לולד אחר אין קשור' בולד הריני מטיל עליה חומר שני וולדות שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא בתוך שלי' זו ושמא נימוחו שלייתו של שפיר זו ר"ל של מין בהמ' ויש לה חומר ב' שבועו' של ימי טומא' ואין לה ימי טוה' כלל שמ' לא נימוח שפיר של אדם בתוך אותה שלי' אלא שלי' זו היא של מין בהמ' שילדה ואין זה ולד פלג לגבי אשה המבכר' שהפילה ישליכי' לכלבים ומפרש רב איקא בר"ה דר"א משום דרוב בהמז' יולדות דבר הקדוש בבכורה ומיעוט יולדו' דבר שאינו קדוש בבכורה ומאי ניהו נדמה וכל היולדו' יולדו' מחצה זכרים ומחצה נקיבות סמוך מיעוט נדמה למחצה דנקיבות וה"ל זכרי' מיעוט' ופי' נדמה רחל שילדה מן עז או עז שילדה דומה לרחל ואמרינן בבכורות דלא קדוש דכתיב אך את בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל במוקדשין דנקבר משום דרובו בר מיקדש הוא בין זכר בין נקבה חוץ מנדמה: