אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ד › סימן יט

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יט

סימן יח

דין אם נפל קצת מן העצם אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא הי' נפל כשר וא"ל טריפה הוא אפי' אם יש בו להיות חופ' רוב' כמו שהוא עתה ואם לא היה הבשר החופה במקום א' אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן או שהיא מרודד או נתמסמס או נקלף על העצם או ניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק בכולן אזלינן לחוטרא ובארנו דעור לבדו מציל אפי' במקום שאין שם בשר כגון סמוך לארכובא:

ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאשתקל קורטית' מיניה וכ' הרא"ש נטל ממנו קצת מן העצם והי' עור ובשר חופין את רוב כל העצם אף כשהיה שלם קודם הנפילה ונסתפק אביי אם מעלה ארוכה לפי שנחס' מן העצם ופשוט רבא דמה לי איתי' מה לי נטל כיון דעור בשר חופין את רובו מעלה ארוכה אע"פ שחס' העצם והר"ן כ' שאחרי' פירשו שרובו של עצם יצא לחוץ ונפל ממנו מקצת עד שהיו עור ובשר חופ' את רוב עוביו ורוב היקפו של עצם הנשאר ומיבעי' להו אי אזלינן בתר השת' דהשתא מיהא עור ובשר חופין את רובו א"ד כיון דאם איתא לכוליה עצם לא היה עור ובשר חופה את רובו טריפה ופשט רבא כיון שיצא לחוץ אין הבהמה חיה במיעוט הנכסה דמ"ל נפל מ"ל איתיה עכ"ל ושניה' אמת ולדבר הלכה נתכוונו וא"ל רבא לרבינ' מתלקט מהו מתמסמס מהו מתרוסס מהו פירש מתלקט שלא היו הבשר חופה את רוב השבירה ממקו' אחד אלא מעט כאן ומעט כאן מתרוסס פי' הוא במקום אחד אלא שהוא מרודד וקלוש ומתמסמס פי' נרקבו ועלו בתיקו ואזלינן לחומרא והרמב"ם כת' בז"ה אם היה הבשר מרוסס או נתעכל כבשר שהרופ' גוררו טריפה וכתב עליו בהג"ה כת' מורי דאנן לא בקיאין בבשר שהרופ' גוררו אך אם נשתנה הבש' מעט יש לחוש שמא הוי בשר שהרופא גוררו לא מכשרה ליה ברוב בשר ע"ב איבעיא להו נקלף מהו נסדק מהו ניקב מהו ניטל שליש התחתון מהו ת"ש דאמר עולא עור הרי הוא כבשר ומשני דלמ' דקנה משכי' פי' שאני התם דקנה העור והחזק בשלו דמאחר שאין שם בשר כגון בארכובה הוא דמהני חיפוי אבל לעולם ניטל לא תפשוט להכשיר והנה הרשב"א פוסק להקל דעור מציל כה"ג במקום שאין שם בשר כגון סמוך לארכובה ותימא הלא סוגיא זו לל"ק ובעי למפשטיה ל"ק כמ"ש הרא"ש לעיל והוא ג"כ דברי הרשב"א ומיהו יש לדחו' ולומר דס"ל דמשו' הכי פליג ל"ב עליה משום דמשמע ליה דבב' ענין קאמר עור הרי הוא כבשר ומש"ה קאמר עור מצטרף כו' אבל לפי האמת גם ל"ב מודה שאם הוא במקום שאין שם בשר אלא עור או רירין דאמרינן דקנה משכ' דידיה אבל ק' מניין לו כל זו להקל דילמ' ל"ב פליג עליה מכל וכל ולא ס"ל כלל יציל כמו בשר ועו' הלא שינוייא זו דיחוי הוא ואיך רצה לבנו' יסודו ולהקל על דיחוי זו ע"כ לא נראה דבריו אף שהטור הביאו וכל האבעיות אזלינן לחומר' שעלו בתיקו וכ' הרשב"א שנשאל על עצם הירך הנשבר ונטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדר' ולא נשמט ממקום חיבורו אבל נתעכלו מיעו' ניביו למעלה והשי' אם עו' ובשר' חופין את רובו אע"פ שניטל ממנו קור' כשר ואע"פ שנתעכלו מעט מן הניבין אין בכך כלום שע"י השאר שלא נתעכל הדרי ובריא עכ"ל ויפה כ' אלא שאם נפסק כולו כבר כתבנו שאנו מטריפין שאין אנו בקיאין באיעכל ניביה ומ"מ איכא נפקותא אף לדידן היכא דלא איפסק ניביה ומסקינן אמר רב כי הוינן בי ר"כ איבעי' לן נקדר כמין טבע' מהו פי' נחתך הבשר בעיגל ופשטינן מהא דאמ' ר"י א"ר דבר זה שאל ר' לחכמי' וחכמי' לרופאי' ואמרו מסרטו בעצ' דעלמא ומעלה ארוכה לאפוקי ברזל לא אמ' ר"פ והוא דקנה משכ' דידי פירש"י מסרטוי בעצם דעלמא ומתוך שהעצם מוציא דם מתחבר הבשר ונמשך זה אצל זה ומעלה ארוכה וכן דרך הרופאים והוא שאנו רואים שהעצם מחזיר בשלו שסביב הקדירה נדבק העצם לבשר וזהו סי' התחלות לעלות ארוכה ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה