ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן ט
דין השוחט את הטריפה ומצא בה בן ט' חי אין שחיטת אמו מכשרתו אלא שחיטת עצמו אבל הוא בן ט' מת או בן ח' חי אסור בן ט' שנמצא במעי שחוטה וגדל ובא על הבהמה והוליד את הולד אין לו תקנה בן פקוע שבא על בת פקוע כיוצא בה הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמוהו וכולן צריכין שחיטה מדבריהם ואין הטריפות פוסל בהם:
אמר ר' אסי השוחט את הטריפ' ומצא בה בן תשעה חי לדברי האוסר בן ט' חי בלא שחיטה כר"מ א"כ כה"ג מתיר שאין נטרף בשחיטת אמו ולדברי המתיר אסור רבא אמר אף לדברי המתיר נמי מותר מ"ט ד' סימני' אית ליה להאי כל תרי מנייהו מכשיר ליה פי' דווקא בן ט' חי אבל ט' מת או בן ח' חי לא וכן הלכ' כרבא דאמר ד' סימנים אכשר ביה רחמנ' והא דק' מבעיי' לן לעיל בסוגיא בעי ר' הושעיא הושיט ידו למעי בהמה ושחט בן ט' חי תיבעי לר"מ ותיבעי' לרבנן תיבעי לר"מ ע"כ לא קאמ' ר"מ בן פקועה טעון שחיט' ה"מ היכ' דיצא לאויר עולם אבל במעי אמו לא שריא לה שחיטה א"ד אפי' לרבנן ד' סימנים אכשר בה רחמנא ע"כ פי' או נימא דווקא בסימני' דאמו אתכשר ולא בשחיטתו ונשארו הבעיות בספק ולא נפשטו ונר' דאף שמסקינן הכא ד' סימנים אכש' בה רחמנ' מ"מ ליכא למיפשט הך בעיא דשמא דוקא היכא דיצא לאויר העולם אבל היכ' דלא יצא לאויר העולם שמא אסו' אפי' לר"מ וכ"ש לרבנן וכ"פ התו' תו מסיק אמר ר' משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב ב"פ הבא על בהמה מעלייתא והוליד בן הולד אין לו תקנה פי' רש"י לפי שמצד אביו אין טעון שחיט' ומצד אמו טעון שחיטה וסימניו אינן סימנים והוי כחציו שחוט בו וא"כ אין חילו' בין ב"פ שבא על בהמה דעלמא או בהמה שבאה על בת פקועה ורבות' קאמ' לא זו שחוששין לזרע האב להצריך שחיטה אלא אפי' חוששין לזרע האב ולהסיר' השחיטה מעליו ולחשוב כאלו הו' שחוט ואין לו תקנ' ומ"ה הר"ן דווקא שבא ב"ם על בת פקוע כיוצא בו הרי בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות כמהו וצריכ' שחיטה מדבריהם ואין הטריפה פוסל בהם ע"כ פי' אפילו נולדו אח"כ רק שיבואו ג"כ על בני מינם כיוצא בהם שהם פקועות או שנולדו מפקועות פרש"י דלית ליה דר' משרש' הא דא' רבא ד' סימנים מכשיר בה רחמנא והרא"ש כ' מדברי תו' שנראי' דאית ליה שפיר הא דרבא היכא דלא מיתכשר בשחיטת אמו כיון דטריפ' היא ולא הועיל שחיטתה ולהתיר עצמ' אז הוא ניתר בסימני' דיד' אבל הך פקוע שטהרתה שחיטתה הולד נמי כשחוט דמי ואין לולד זה אלא ב' חצאי סימנים ע"כ וכן עיקר וכ"ד הרשב"א ואף שמן הרמב"ם יראה כסבר' רש"י שהרי השמיט דין זה דרב משרשי' וא"ל משו' דס"ל דאין חוששין כלל לזרע האב שהרי כ' דמספקא ליה אי חוששין לזרע האב: