ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן ה
דין בהמ' שמת עוברה בתוכה והושיט הרועה את ידו ונג' בו בין בבהמה טמאה בין בטהורה טהור ואפי' נגע קודם ששחטו אמו:
מתניתין בהמה שמת עובר' בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טמאה בין טהורה טהור וטעמ' מפרש בגמר' שטהור אפי' לר"ע דס"ל לקמן גבי עובר במעי אשה שטומאה בלועה מטמאה אפ"ה מודה בכאן שאם תועיל לו שחיטת אמו להתירו באכילה ק"ו שתועיל לטהרו מידי נביל' אפי' נגע בו קודם ששא' אמו דס"ס מחיצות אמו מהני שלא יטמא הנוגע בה כל זמן שהו' במעי' עד שיצא לאויר העולם וטמאה נפקא לו בהיקש דכתי' וכי ימות מן הבהמ' זו בהמה טמאה טמאה היא לכם לאכלה זו בהמ' טהור' ואיתקש להדדי ר' יוסי הגלילי או' בטמא' טמא ובטהורה טהו' ואין הלכ' כמותו שנינו האשה שמת ולד' בתוך מעיה ופשטה החיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה ז' האשה טהורה עד שתלד ומפ' בגמ' לא אתי אליבא דר"ע דפליג על ר"יש ומטמא עובר במעי אשה אלא אתי אליבא דר"יש וטומאה זו אינה מד"ת אלא מד"ס דגזרו ביה טומא' גזירה שמא יוצא הולד ראשו וכל זמן שהי' אמרה לא הוציא את ראשו לא גזרינן לגבה שתהא טמא' עד שתלד והלכתא כר"י ומ"ה אין העובר מטמא כלל במעי אשה עד שיוצי' ראשו או רובו ומפר בגמ' דפליגי ביה בההיא קרא והנוגע במת בנפש האדם איזהו מת שבנפש של אדם הוי אומר זה עובר שבמעי אשה ור"י האי מבעיא ליה לרביעית הדם הבאה מן המת שמטמ' שנאמ' הנוגע במת בנפש האדם איזהו נפש של אדם שמטמאה הוי אומר זו רביעי' דם מן המת ור"ע לטעמיה דאמר אף רביעית דם הבא משני מתים מטמא באהל דתניא ר"ע אומר מנין לרביעית הבאה משני מתים שמטמאה באהל שנ' ועל כל נפשות מת לא יבא שתי נפשות ושיעור אח' והלכה נמי כר"י דבעינן דוקא נפש א' אבל שתי נפשו' לא ונפשות נפשת קרינן ואם למסורת דכתיב נפשת ומה שהקשו התו' א"כ תרי קראי ברביעית ל"ל במת בנפש ונפשות מת ונ"ל דלק"מ דאי הוה כתו' בנפש במת ה"א ה"ה דמטמא רביעית משני מתים דלא קפיד קרא אלא אשיעור נפש שהוא רביעית הלוג ומ"ל ממת אחד ומ"ל משני מתים ומלא חפני רקב משני מתים מצטרפין כאשר כ' הרמב"ם א"כ ה"א נמי הכי גבי רביעית אבל השתא דכתיב נפשות וכתיב נפש גלי קרא דנפשות חדא נפש קאמר ולא משתי נפשות ומסקינן בסוגיא אמר רבא כשם שטומאה בלועה אינו מטמא האד' כגון שבלע מאכל טמא סמוך לשקיע' החמה וטבל דטהור בהערב שמש אע"פי שהטומא' בתוכו כך טהרה בלועה אינה מטמאה כגון בלע טבעת ונכנס לאוהל המת ולא עוד אלא אפי' בלע טבע' טהורה ובלע נמי טמאה ונוגעין זה את זה בתוך המעיים טהורין: