ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן קכה
דין חיטין שהתליעו רובן שא"א לבוררן ישליכם לנהר ולא ימכר לגוי או יאכילם לעבדו ושפחתו רק שלא ישהנו זמן מרובה:
פסק כתב בהג"ה ש"ד שמעתי שכ' מהר"ר יצחק ב"מ בפסקיו שקמח שהתליע בכד אפי' אם פירשו התולעי' לכותלי הכד וחזרו לתוך הקמח שמותרי' כמו משקי' שהתליעו ופירשו לדופני החביות ואומר אני כי שגגה היא כי יש לשם תירוץ מכל אשר במים לרבות בורות שיחין ומערו' ששוחה ושותה מהן אבל יבחושין שבכלי' וזיזין אפי' פירשו מקצתן לאויר העולם בעיא היא ולא איפשיטא וע"כ איסור גמור הוא ושמעתי שמ"א עשה מעשה כן שהתליעו חיטין וצוה להוליכן לנהר דונאיי ולהשליכן בו ולא רצה למכו' לגוי פן יאפה פת וימכרנ' לישראל תשוב' ה"ר חייא ונרא' דוקא במותלעי' ברוב אבל במותלעי' במקצת דאפשר לבוררן אז מהני טחינה שאח"כ כמו מהרא"י והבאתיו לעיל בסימן ק' ומ"מ נראה דשרי להאכיל לעבדו ולשפחתו רק שלא ישהנו זמ' מרוב' שלא יבא לידי תקל' כמ"ש לעיל גבי ביעי דספק טריפות.