אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן קו

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן קו

סימן קה

דין בהמה שיש לה ג' רגלים הראשונים או שאין לה אלא אחת כשרה אבל אם נבראת חסרת רגל מרגליה האחרונים או שיש לה ג' רגלים האחרונים טריפה והוא שיהיה יתר זה מארכובה ולמעלה וגם צריך שיהא נוגעת בארץ והולך עליה אז הוא טריפה אבל אם אינו נוגע לארץ או שהאחד עומד במקומו והאחד שלא במקומו או שהוא מן הארכובה ולמטה כשרה:

תנן התם בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא ג' ה"ז בעל מום אמר ר"ה ל"ש אלא חסר ויתר ביד פי' שני רגלים הראשונים אבל ברגל טריפה נמי הואי מ"ט כל יתר כנטול דמי פירש"י יתר אחת כחסר אחת והוי כבעלת רגל א' וטריפ' דהוי כשמוטת ירך בבהמה וכ' הרא"ש וכ' בה"ג שאם נמצאו ב' כבדות טריפה ב' טחלי' כשרה והרמב"ן ז"ל כת' דלא אמרינן יתר אח' אלא כאילו נטל היתר בידי אדם ממקומו וכל שאילו נטל בעיקר האבר טריפה השתא נמי טריפה ואם היתה רגל למטה מצומת הגידין כשרה ופירש"י ז"ל עיקר ע"כ וכבר כ' כ"ז בסי' י"ח מ"כ בקאר"ו שאם נבראת חסרת רגל דכשרה לדברי הרמב"ם ולדברי הרשב"א דינה כאילו ניטל ולא דיבר נכונה שהרי הרמב"ם כת' להדיא בספרו דטריפה וגם לפי הכלל של הרמב"ם שכ' בפ"ח מה"ש כל אבר שנאמר בו חסר טריפה אפי' נחסר כך מתחיל' ברייתו וה"נ אמרי' ברגל שחסר ויתר דטריפ' הואי ומהרא"י הביאו בת"ה בסי' קע"ז והא דאמרי' גבי רגל יתר כנטול דמי היינו שעומד היתר במקום שאם ינטל שם הרגל הואי טריפה לאפוקי למטה מארכובה שאין פוסל שם יתרת כלל שהרי לשם בין ניטל בין נחתך כשר' וכ"כ כל המחברים והטור כ' והוא שיהי' זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה ולכ"מ שהוא מחוב' שם בין במקום צומת הגידין או למט' וכו' ויש שתמהו עליו הלא למטה מצומת הגידין הוא בעצם התחתון שהרי הצומת הגידין בעצם האמצעי בתחתיתו סמוך לארכובא הנמכר עם הראש ושם אמרי' בכ"מ שיחתך שם כשרה כאשר כ' הטור בעצמו וצ"ל עיקר דין צומת הגידין מגיעים עד ארכובה עצמה וא"כ למטה מצומת הגידין היא ארכובה עצמה דפסקי' שם אם נחתך טריפה כמ"ש הרא"ש לקמן בפ' כ"ה וא"כ ממילא ביתרת כשתהיה בארכובה עצמה שטריפה ועיין לקמן בפ' ב"ה סי' י"א ששם כ' המסקנא שאפי' אם נחתך בארכובה עצמה שלא נטרפה וכ"ש ביתרת כ"א למעלה הימנו כת' הא"ז בהמה שאין לה אלא רגל אחד או שיש לה ג' רגלים ברגלים שלפניה כשר וברגלים שלאחריה אם יצא למעלה מן הארכובא ונוגעת בארץ ומהלכת עליה טריפ' ואם אינה נוגעת בארץ או שהאח' עומד במקומו והשני שלא במקומו או שיצא למטה מן הארכובה בכל הני דילדול בשר הוא וכשר וכ"כ המרד' בשם ראב"ן וז"ל אי איכא לאותה היתרת היכירא כגון שהאחד עומד במקומו והא' שלא במקומו כשרה דלאו יתרת רגל עליו ואם אינה מגיע לארץ ואינה הולכת עליה אינה רגל אלא תלחי בשר וכשרה ואם למטה מן הארכובה הנמכרת עם הראש יוצאים רגלים אפי' מגיעין לארץ כשרה דלא מטרפין לה אם ניטל כו' ע"כ וסברא ישרה היא ואע"ג דביתר' שלא בדרי דאוני מטרפינן ואין חילוק אם דומה לצורת האונא או לא אלא כל היכא שהיא כטרפא דאסא ולמעלה הוי יתרת שאני התם דשם אונא אית להו אוזן קטנה וכינוהו חכמים כך על שם קטנות' לגבי אומ' שהיא הגדולה א"כ לעולם נקראת אונא כל היכא שקטנות מאומ' אבל הכא אמרי' חסר ויתר ברגל א"כ שם רגל בעינן ולא תילתולי בשר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה