ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן קא
דין ישות שהתליע במחובר אסור אפי' לא פ' ומיהו אותן תולעים הנמצאים בפולין והקליפה משחרת עליהן מבחוץ ומונחים במקום צר אין לאסור כי לא יכול לרחוש:
מסקינן לקמן בס"פ א"ש קישות שהתליע באיביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ לימא מסייע לי' דתני חדא על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשים ותניא אידך כל השרץ השורץ על הארץ לרבות תולעת שבעיקרי זתים ובעיקרי גפנים מאי לאו אידי ואידי בפי' והא באיביה והא שלא באיביה לא אידי ואידי באיביה ול"ק הא בפירי והא באילנא גופא דיקא נמי דקתני תולעת שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים ש"מ וכ' התו' והרא"ש אחריהם שר"ת וריב"א ור' נתנאל דקדקו מכאן דאין הלכה כשמואל דבריית' לא משמע כוותיה מדקאמר דיקא נמי כו' וכה"ג ובשאלתות פסק כש כשמואל מדאמ' ר"פ ש"מ מדר"ה הא דא"ש קישות שהתליע באיביה אסורה וכו' ואע"ג דתלמודא מדקדק דלא כשמואל היינו לפום ריהטא ומיהו לשמואל י"ל ולפרש דתולעת שבעיקרי הזתים היינו בזתים בעודן הם מחוברים לקרקע קאמר והסמ"ג כ' שיש להחמיר כשמואל כי יש לדחות ראייה שלהם ואני אומר בלא חומר' הלכה כשמואל דהא רב אשי שהוא בתרא בעי לקמן פי' על הגג הגרעיני' מהו ובע"כ אליבא דשמואל דס"ל בפירי קרי נמי השרץ השורץ על הארץ א"כ כשפי' לגג הגרעני' אפי' בתלוש איכא למימר דקרינא נמי השרץ השורץ על הארץ אבל לדעת ר"ת וסיעתו דס"ל דלא קרינא השרץ השורץ על הארץ אלא א"כ פי' לאויר העולם דוקא א"כ מאי קמבעי' ליה ואמת שבעל הש"ד כת' דהך בעייא אליבא דשמואל קאי ולא ק"ל הכי וזהו דוחק אלא הלכה כשמואל וכ"פ הב"ת וכ"ד הרי"ף והרמב"ם וכל האחרונים וכ' עוד התי' והרא"ש מיהו גם לשמואל אין לאסור תולעים הנמצאי' בפולין ובחמצי' תחת הקליפה והקליפ' משחרת עליה' מבחוץ וכשמסירין הקליפה מוציאין היבחושין תחתיה לפי שהן מונחי' במקום צר ולא קרינא ביה השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחש וכן פירש"י ז"ל לעיל גבי קישות שהתליע באיבי' כיון דמהלכת התולעת בקישו' המחוברת לקרקע הוי כמהלכת ע"ג קרקע אבל אותן שבשרביטין או בתוך הפירי אסורין לפי שרוחשין בתוכו ע"כ וכ"מ בהג"ם וז"ל התולעים שהם בתוך קלח הירקות דחוקים מפני שאין חלל במקומו שיכול לרחוש ולילך כאשר היה שם אין בו משום שרץ כו' וכן פירש"י בפ' א"ט וכן הוריתי על בישולי קליות ואמרו שמצוי בהן תולעים בין הקליפה לחיטין והתרתי מטעם זה ע"כ ואע"ג שדעת הרשב"א אינו כן וכן נמצא בהג"ה אחרת בשם ר' יחיאל דלא בעינן ריחוש אלא כל שהתליע במחובר אסור והר"ן נתן טעם לדבריהם דתולעת הגדל במחובר בתוך הפרי לדברי שמואל ה"ה בתולע' הגדל ע"ג קרקע וההיא ודאי אפי' לא רחש שרץ השורץ קרינן בי' וה"ה לקישו' לשמואל וא"א שאינו דומה כלל כי בתוך הארץ הוא עיקר שריצתה ומיד כשנבר' נקרא שרץ השורץ על הארץ מה שא"כ בפרי אינה דומה לשרץ השורץ על הארץ אפי' במחובר אלא אחר ריחשותו וא"ל א"כ אמאי מפיק תלמודא הא באיביה והא שלא באיביה ולא אמר הא והא באיביה והא במקום שריחשה והא במקום שלא ריחשה לק"מ מאחר שקא' בברייתא דלעיל להוציא התולעת שבגרוגרת ושבתמרי' ושם יש מקום לרחוש ואדרבא נידוק מדקתני באידך בריית' כל השרץ השורץ על הארץ לרבות תולעים שבעיקרי פירות אלמא חשיב הני שיש מקום לרחוש ולשרוץ הוא דמרבינן משרץ השורץ על הארץ וכל הדומה להם לאפוקי אינך פירות כדפרי' וא"ל א"כ תלמודא דמשני הא באילנ' גופיה כו' למאי תני שבעיקרי זתים י"ל דלפי האי ס"ד איכא למימר דהא רבותא קמ"ל דאפי' בהני פירות שיש מקום לרחוש אפ"ה בעינן עיקרי זתים ועיקרי גפנים דהיינו אילנא גופא ולא הפירות: