אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן צט

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן צט

סימן צח

דין ניסמם יד הבהמה כשרה ומ"מ אם נשברה אגף הבהמה טריפ' ושמוטת גף בעוף טריפה ואם נשבר סמוך לגוף ואינו רחוק מגוף כאגודל טריפ' ולא מהני בדיקה ואם רחוק מן הגוף כרוחב אגודל כשרה ואפילו כרוחב אגודל בינוני ומ"מ נצרר הדם בצלעות יש לה להטריף:

פיסקא נשתברו רגליה כו' האי צנא דאנקורי פי' סל מלא עופות שנשתברו רגליה דאתא לקמיה דרבא בדקה רבא בצומת הגידין שלא נפסקו החוטין ואכשרה ומיירי שהעצם לא יצא לחוץ ורש"י פי' למעלה מהארכוב' או למטה כו' ותימא אם למטה מהארכובה למה היה צריך למיבדק אחזוקי ריעותה לא מחזקינין ואפשר שהיה סמוך מאוד לארכובה וראה ריעותא ג' למעלה בארכוב' במקום צומת הגידין ומ"ה דוקא בימים הה' שהיו בקיאי' בבדיקה אבל האידנ' בהיכא דאינה ריעותא לא סמכינן אבדיקה וטרפינן כאשר נכתוב לקמן בס"פ בהמה המ' שוב מצאתי שט"ס ברש"י אלא הכי הוא שנשתברו רגליהן בארכובה או למעל' מן הארכובה וכן הביאו הרא"ש ועיין לקמן בפ' כ"ה סי' י"א ומ"מ הדין אמת שאם יראה ריעות' בצומת הגידין כגון נפולה והדומה לו שראוי להטריפו ולקמן אי"ה נארי' בזה תו מסקינן אמר רב אדא א"ר שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת יד בבהמה כשרה שמוט' ירך בעוף טריפה והוא דאיעכל ניביה בין בבהמה בין בעוף אלא דלא בקיאין האידנא באיעכל ניביה ולעיל סימ' ע"ט כ' הכל באריכות שמוטת גף בעוף טריפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ושמואל אמר תיבדק וכן אר"י תיבדק וכ' הרי"ף והרא"ש שכן הלכה יש נוסחאות דל"ג וכן אר"י הוי רב ושמואל והלכה כרב באיסורי' וכ"כ הרשב"א והר"ן שיש נוסחאות דל"ג וכן אר"י ואע"פ שכת' שיש לסמוך על דברי רי"ף והרמב"ם א"י למה כי דבר התלוי בחילוף הגירסאו' ואין הכרע מן התלמוד למה לנו להקל וכ"ד האחרונים מן חכמי צרפ' וכ"פ ב"הע וכן המנהג להטריף שמוטת גף ולא זו שמוטה אלא אפי' נשברה בסמוך לגוף מטרפינן אף שהטור מתיר וכ"ד השערים סמ"ק וראב"ן הוסיף שאף אם נשבר ברחוק מחיבורו שיש לעיין בצלעות אם נצרר הדם יש לחוש לנקובת הריא' וצריך בדיקה פי' לנפח הריאה בשפופרת של נוצה ולראות אי מפקא זיקא וכת' המרדכי כיצד בדיקות' יש לנתח העוף מלפניו ומני' הריאה דבוקה בצלעות כתולדותה ומבי' שפופרת ומכניס בקנה ונופח ונותן על הריאה גילא או גדפא או רוקא אם עולה בנפיחה כשרה וא"ל טריפה ואין צ"ל שאם הרוח יוצא שטריפה ושיעור השבירה סמוך לגוף כתב מהרא"י קבלתי שאם רחוק מן הגוף כשיעור רוחב אגודל בינוני וכ' עוד שאין להקפי' בשיעו' ולהכשיר אפי' בצמצום משום דיש גאוני' שמתירין לגמרי בנשבר ולא אסרו אלא בנשמט הגף כדאמר תלמודא שמוטת גף בעוף טריפה ובין כך ובין כך צריך לעיין בצלעות אם נצרר הדם או לא עוד כ' בשערים דלא בקיאים האידנא בבדיקת הריאה של עוף ולא סמכינן אבדיק' ויפה כתב שבדיקת' קשה שדבוקה בצלעות ואינה דומה לבדיקת ריאה של בהמה שהיא כולה לפנינו בגלוי ומ"ה כל היכ' שנשבר עצם השלישי המחובר בגוף ונצרר הדם בצלעות שיש לחוש ולהטריף וכן מצאתי ומהר"יק כתב שיעור השבירה סמוך לגוף היינו משערים ברוב אורך העצם אם הרוב שלא נשבר סמוך לגוף כשר' ואם המיעוט טריפ' ואנו נוהגי' בקבלת מהרא"י ושמוטת יד שכ' בעל ש"ד שטריפה לא ק"ל הכי כי הוא נגד הגמר' וכ"כ מהרא"י שבד' מקומות כ' בעל ש"ד נגד התלמוד וזו אח' מהן אבל מ"ש נשברו בגוף הבהמה טריפה אינו נגד הגמ' אע"פ שהתו' כתבו אשמוטת יד ה"ה נחתכו ידיה דילמא השערים לא ס"ל כך והראייה שהביא מבעלת ה' רגלי' דחסר כשר ומוקמי' בידים זהו לק"מ דנוכל לומ' דגרע יותר נחתך מאילו נשמט או חסר לגמרי וטחול יוכיח דניטלה כשרה וניקבה טריפה ומ"ש השערים לעיל דנחתך כשר ביד היינו אצל הגוף ולא בגוף עצמו הלכך לא נ"ל להקל מאחר שהיה בעל היראה וראה מעשה וקהל וקבץ כל הדינים המקובלים ואף שלא האריך בראיו' כ"כ וצ"ע והיכא דלא ידעינן אי נעשה מחיים כ' בסי' מ"ט אר"ה סי' לטריפה כל י"בח סימן לטריפה כל שאינה יולדת וכבר כ' בסימן ע"ז דלאו בכל דוכתא סמכינן אהאי בדיקה אמר אמימר הני ביעי דספק טריפה דשיחלא קמא משהינן לה אי הדר טענה שריין ואי לא אסירן והא דלא חיישינן לתקלה אע"פ שהן מרובין כ' התו' לעיל משום דאי סופ' לטעון ממהרת לטעון ולא דמי לשרקפ' דספק דרוסה שצריכה שהייה י"בח וכת' מהרא"י בשערים דהכי נהגינן להתיר בשהייה היכא דאין רוצה להשהות זמן מרובה מ"כ בא"ח בשם ה"ר שם טוב פלכו הא דבטעינה שנייה מותר כששהתה בין סוף לידה לתחלת לידה כ"א ימים שלמים כי כן זמן עיבורה כדאמרי' בבכורות אבל אם חזר' לילד תוך כ"א ימים אמרינן עדיין הם מערימה ראשונה והכל אסור וה"ה לתרנגולת שלא ילדה מעולם שנולד בה ספק טריפות שאם ילדה אחר כ"א יום מזמן שנולד בה ספק טריפות היא והבצים מותרין ע"כ וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו כי היכא דביצים טריפה אסורה ה"ה חלבה נמי אסורה דתנן כשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסור' ואע"ג דלית הלכת' הכי דק"ל חלב שבתוך הקיבה פירשא בעלמא הוא ושרי מ"מ גמרינן מיני' דחלב טריפה שאינה בתוך הקיבה אסורה ע"כ וה"ה חלב של ספק טריפות והגבינות שנעשו ממנה הכל אסור עד שתלד או לאחר י"ב חדש דשרי למפרע ודוקא ביצת טריפה הוא דאסירי אבל אפרו' שנולד ממנ' שרי כדאיתא בפ' כל האיסורי' אימת קא גביל לכי מסרח והאי שעת' עפרה בעלמא הוא וכת' הר"ן וז"ל איכא מ"ד דכי אמרינן ביצת טריפה שהיא אסורה דוקא בטריפות שהוא ידוע שנולד קודם לזמן שחיט' כטריפות סירכא וכיוצא בו שא"א לתלותו בזמן שחיט' כיון שודאי יצת' מחזקתה וע"כ קודם לזמן שחיטה יצאה ואין אנו יודעין כמה אוסרין אותה למפרע אבל שחטה ונמצאה טריפה ואם ידוע אימתי כל ביצים וחלב שהטילה כבר עד עכשיו כשרין דמוקמי לה אחזקתה ואמרי' השתא הוא דנטרפה אבל התו' סוברין דכל חזקה שלא היתה ברורה בזמנה אינה חזקה כמ"ש בפ"א ולפיכך חלב ובצים אסורים ע"כ וכב' הארכתי בזה קשר בפ"ק סימן כ':

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה