אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן צא

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן צא

סימן צ

דין גלודה שניטל עורה מחמת חולי או ביד אדם טריפה ואם נשתייר כסלע על פני כל אורך השדרה וסלע על כל פרק ופרק ובסלע על מקום טיבורה כשרה ואם ניטל מקום כל השדרה או מקום כל פ' ופרק או מקום טיבורה והשאר כולו קיים אסור אבל אם ניטל העור מעל מקצת השדרה וכל העור קיים או מעל מקצת ראשי הפרקים כשרה בשכל העור קיים:

פיסקא הגלודה כו' אמר מר אם נשתייר בו כסלע כשר' היכל אר"י א"ש על פני כל השדרה כולה ומפרש ר' נהורא ברוחב סלע ע"פ כל השדרה כולה רבב"ח אמ' ראשי פרקים ר"א ב"אל משום ר"א בר' ינאי אמ' מקום טיבורו בעי ר' ינאי ב"י נוטל מקום השדר' וכולו קיים מאי תיק"ו א"ר כל העור כולו מציל בגלודה חוץ מעור בית הפרסות ור' יוחנן אמר אפי' עור בית הפרסות נמי מציל בגלודה בעי מיניה ר' אסי מר"י עור בית הפרסות מהו שיציל בגלודה א"ל מציל א"ל לימדתנו ר' אילו שעורותיהן כבשרן עור בית הפרסו' א"ל אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה כתב הרי"ף הא מילתא לא איפסיקא בה הלכתא בהדיא ואיפליגו בה רבוותא בה"ג פסק הלכה כרב ואמ' דהדר ליה ר' יוחנן לגביה דרב ואנן לא אשכחינן ליה לר"י דהדר ליה לגביה דרב אלא ר"י עומד בשיטתו כו' עד אלא הדרינן לכללא דק"ל יחיד ורבים הלכה כרבים וכיון דכולהו ס"ל דעור בית הפרסות אינו מציל בגלודה וליכא מ"ד מציל אלא ר"י יחיד אצל רבים ולית הלכת' כוותיה וכיון דשמואל ור' ינאי ורבב"ח כולהו ס"ל דלאו כל העור מציל בגלוד' אלא עור מיוחד אע"ג דרב ור"י קיימי בחד שיטתה הוו להו תרי לגבי תלתא והו"ל כיחיד אצל רבים ואי אמרת נעביד כרב ור"י דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ושמואל ור"י הלכה כר"י ורבב"ח ור"י הלכה כר"י דרביה הוא הא קי"ל דר' ינאי ור"י הלכה כר' ינאי דרביה דר"י הוא הלכך הויא לן הא מילתא ספיקא ונקטינן בה לחומרא וחזינן דשמואל מחמיר מכולהו הלכך לא מכשירינן לה לגלודה אלא כדאישתייר בה רוחב סלע על פני כל השדר' כשמואל ע"כ וכ' הרא"ש מדברי הרשב"א ודבריו תמוהין כי הוא דחה דברי רב ור"י בשביל ר' ינאי ואלמלא ר' ינאי היה פוסק כרב ור' יוחנן ושוב פסק כשמואל אם הועילו דברי ר' ינאי לדחות דברי ר"י ורב לא יועילו לו לדחות דברי שמואל ורבב"ח ובספרי' שלנו לא נמצא ר' ינאי אלא ר"א בר ינאי אם כן ראיות רי"ף דחויין הלכתא כרב ורבי יוחנן דלא בעי מקום מיוחד לשיור העיר ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ודברי רבי יוחנן שאמר אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה עיקר הם דמכח הך מילתא פסק רבא לקמן בפ' בהמה המקשה כריש לקיש גבי גידין שסופן להקשות משום דהדר ביה רבי יוחנן לגבי ריש לקיש ואמר אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה ובעל העיטור פסק כרבי ולא ידעינן טעמא והרמב"ם ז"ל פסק דבעינן מקום כל השדרה ומקום ראשי פרקים ומקום טיבורו ולא מסתבר כלל דאי גרס רבי ינאי ומכח זה דוחה דברי רב ורבי יוחנן אם כן יפסוק כרבי ינאי ואם אין גורס רבי ינאי אם כן מילתא דפשיטא היא דהלכה כרב ורבי יוחנן וכן עיקר ואיני יודע מה דחייתו אפילו אי גרסינן רבי ינאי והלכה כמותו מנא לן שהוא חולק על שמואל ורבה בר בר חנה שמא בא להוסיף דאף מקום טיבורו מעכב שאם ניטל מקום טיבורו וכולו קיים שיהא טריפה כפירש הבעייא דלא איפשיטה ואזלינן לחומרא וכפסק העיטור ואף שהרב רבינו משה ב"מ גופיה פסק להקל מ"מ איכא למימר דשמא הוא לא גריס רבי ינאי אלא רבי אליעזר בר ינאי ואדרבא איכא תלתא לגבי תרי ועוד שמא הלכה כרבי ינאי בר ישמעאל דפסק ככולהו ומ"ה קאמיבעייא ליה ניטל מקום השדרה כולה מהו וכן כולן ואם כן אזלינן בכולהו לחומרא וכן דעת הר"ן כדברי הרב רבינו משה ב"מ בזה שפסקינן בכולהו להחמיר ואפשר אף דעת הרי"ף כן ולא פסק כשמואל אלא להחמיר אף נגד ר' ינאי אבל כ"ש דאזלינן נמי לחומרא כאינך אמוראי כרבי ינאי ורבה בר בר חנה שישאר רוחב סלע בראשי פרקים ובמקום טיבורה מוכל מקום מה שדעת הרמב"ם בהך בעייות להקל לא מסתבר כלל וכן תמהו עליו הרא"ש והרשב"א לא כדפרישית ומ"ה צריך שישאר כרוחב סלע על פני כל אורך השדרה וכן בראשי פרקים ובמקום טיבורו ואם ניטל באחד מהן אפילו כולו קיים טריפה ומכל מקום נראה דוקא ניטל כרוחב סלע ע"פ כל אורך השדרה וכן ברוחב סלע על כל שאר המקומות אבל בציר מרוחב סלע באותן המקומות לית קפידא אף על פי דבעינן כל רוחב סלע באותן המקומות היינו שניטל כל העור ובאותן מקומות באנו להציל הוא דבעינן שישאר כל רוחב סלע כדי להציל מגלודה אבל היכא שלא ניטל עורה אלא מאותן מקומות בעינן כל רוחב סלע וכן פסק הרשב"א ועיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה