ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן פג
דין בעלי אומניות העוסקים במלאכת אחרים אין רשאין לעמוד בפני ת"ח ואם עסוק במלאכת עצמו דאינו חייב לעמוד אבל אם ירצה לעמוד רשאי:
אמר ר' חנינא פתוראה לעיל מינאי הוה קאי בר נפחא ובעי מינאי דינרא קורדינייתא לשעירי ביה טריפתה ובעינן למיקם מן קדמוי ולא שבקני אמר בני שב שאין בעלי אומניות רשאין לעמוד בפני ת"ח בזמן שעוסקים במלאכת' פירש"י העוסקים במלאכת אחרים וכ' הרא"ש דמ"ה פירש"י כן כדי ליישב לשון רשאין ומיהו אפי' עסוק במלאכתו נמי לא מיחייב כדאמרי' פ"ק דקדושין מה הידור שאין בו חסרון כיס אף קימ' שאין בה חסרון כיס ור"י ב"ש היה מיישב לשון רשאין אף בעוסק במלאכתו ופי' אין חייב כדתנן בפ' המקדיש שור זה לעולה ואח"כ החרימו חל החרם עליו וצריך ליתן פדיונו לכהני' וקאמר שאין שמין אותו בכל שמו אלא אומדין כמה היה אדם נותן דמים בעד שור זה להקריבו עולת נדבה אע"פ שאין רשאי פי' אף ע"פ שאינו חייב קרבן כדמתרגמין לא תהיה לו כנושה לא תהיה לו כריש' וכן בפ"ק דקידושין אין אדם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית ת שלא יהא כבודו מרוב' משל המקום לא קאמ' שיהא אסור אלא שאינו חייב וכ' הר"ן ואפשר עוד לומר דאף בשל עצמו אינו רשאי ממש דכיון דמדינ' פטור דמקיש קימה להידור כדאמרי' התם אין בעלי אומניות עומדים מפניהם ואם זה עומד יראו הללו כמבזין ת"ח ע"כ ול"נ דחששה רחוקה הוא ומסתמא לא איירי אלא שעוסקים במלאכת אחרים או איירי במלאכת עצמו ואין חייב קאמר כמ"ש הרמב"ם: