ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן עח
דין דיש בדיקה אפי' לוודאי דרוסה וצריך לבדוק מכפא דמוחא עד אטמא אם האדים ובסימנים עד שיאדימו סימני' עצמן ואם ניכר אדום משהו אפי' בקנה טריפה ובארנו דהאידנא אין אנו בקיאין כלל בבדיקה בין בדרוסה בין בס"ד בין בנפולה:
תו מסקינן בדרוסה עד שיאדי' הבשר כנגד בני מעיים ובסימנים עד שיאדימו הסימנים עצמן לפי שקשין הן אצל דריסה ומ"מ אפי' קנה דריסתו במשהו דזיהרא מיקלא קלי יתיב ר"י וכו' קמיה דר"נ ויתיב וקאמר דרוסה שאמרו צריכה בדיק' כנגד בני מעיים א"ל האלקי' מורה בה רב מכפא דמוח' עד אטמא רש"י פי' דהא דבדקינן דרוס' היינו בס"ד או שדרס' ואין מקום הדריס' ניכר משמע מדבריו דבודאי דרוסה לא מהני בדיקה וכ"פ ריב"א והר"ן ז"ל דלודאי דרוסה לא מהני בדיקה שמא פעמים יאדים הבשר ואין אנו יכולים לכוין להכיר אדמומית אבל הרא"ש כ' מדברי התו' שיש בדיקה אף לודאי דרוסה מדאמרי' בסימנים עד שיאדימו הסימנים האדים הבשר כנגד הסימנים ולא האדימו הסימנים כשרה אע"ג דודאי נדרסה כיון שהאדים הבשר ועוד מדבעי תלמודא קנה נקובתו בכאיסר דרוסתו בכמה אלמא אע"ג דמאדים משהו ונדרס ודאי בעי למימר דכשר עד שיהא בכאיסר ונר' שגם רש"י לא נקט ספק אלא משום דאז צריך לבדוק בכ"מ גבה וכריסה וצידה וכל שכנגד החלל אבל אם היה ניכר מקום הדריס' בלבד ע"כ וכ' הטור בהמה שנדרסה אין לה תקנה בבדיק' כיון שושט אין לו בדיק' מבחוץ כדפרישית לעיל בטרפות הושט וכ' עוד בשם הרשב"א בדק ולא האדי' הבשר מבחוץ אם סמוך לדריסתו בדק כשרה אם לא בדק סמוך לדרסתו נ"ל שחוששין לו שהרי חוששין לס"ד וחוששין שמא שינה מראיו מבחוץ והבריא ויורד ונוקב למטה ע"כ ולא ידעתי למה יש לנו לחוש לדבר שלא מצינו שחששו בו חכמי' עכ"ל והנה מ"ש שאין תקנה לבהמ' בדריסה נר' דמיירי בס"ד או בודאי דרוס' ואין אנו יודעין באיזה מקום דריסה ודע שלא מצינו בתלמוד האי לישנא שאין לה תקנ' אלא שאין לושט בדיקה מבחוץ ואמרינן למאי נ"מ לספק דרוסה אלא שהוא סבר שאין לה תקנה ולפי דבריו כל הבדיקות הנאמרים בתלמו' איירי בעוף אבל בהמה ס"ד אין לה תקנה אם לא שידעינן שנדרס' שלא במקום סימנים והא דקאמר הסימנים עד שיאדימו בעצמה היינו בעוף וזהו דוחק גדול ע"כנ דברי רש"י עיקר שכ' אף לבהמה יש לה בדיקה מבפנים וכדברי בעל הטור דלעיל ורוב המחברים לא חילקו בין עוף לבהמה גם מה שתמה על הרשב"א למה יש לחוש כו' ל"כ כי לפי דבריו צ"ל הא דאמרו ושט אין לו בדיקה מבחוץ ולא לס"ד היינו משום הבשר שעל הסימנים דק ועיקר הדריסה לא היה אלא בסימנים ומ"ה אפי' לא מינכר בבשר שהאדים אפ"ה יש לנו לחוש לדריסת הסימני' דאין לומר שאיירי שבדקו בשר הסימנים והאדימו דבכה"ג אמרינן דאין בדיקה לושט מבחוץ ז"א דא"כ לא ס"ד מיקרי א"ו דרוסה וכ"ז דוחק והאידנא אין נפקותא בכ"ז לדידן דלא בקיאין בבדיקה כמ"ש בה"ג בין ס"ד בין ודאי דרוסה אפ' אם ידוע המקו' שדחק מ"מ חיישינן שמא אף במקומו' אחרים דרסי בצפורניו הדורסים שדורסים וחוזרים כמה פעמים כדפרישית (סי' ע"ד) לעיל וא"א לצמצם כ"כ ולראות שלא דרס אלא במקום א' וכן תופסים כל רבותינו והאחרונים שאין בדיקה לדרוסה ונפולה: