אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן נד

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן נד

סימן נג

דין חלב הדבוק לכרב שתחת הקרום אסור ואינו סותם ואע"פ שבשאר (שבקצת) קהילות נוהגין לאכול ומ"מ אין אלו נמנעים מכלים של אלו ומבישוליהם אפילו התבשיל שנתבשל עם הכרס מותר לאכול:

פסק כ' הא"ז אחר שמסירין חלב שעל הכרס יש קרום על הכרס ותחת אותו קרום יש חלב דבוק ואסרו ר"א וכן אנו נוהגי' לגוררו ורבינו יואל התירו וכן נהגו הקדמונים גדולי רינו"ס לאכול כל הדבוק בכרס על הטחול ומה שמצד הטחול ותחת הטחול אע"פ שהוא דבוק לכרס אוסרי' וראיית' כ' באורך והמרדכי הבי' קצת ראיית' וטענותיהם שוב בא"ז שאלתי את מורי ראבי"ה חלב הדבוק לכרס שנחלק בו ר"י ור"א ואנו במלכות ארץ כנען נוהגים איסור כדפי' ר"א ואתם נוהגים בו היתר כדברי ר"י אם שייך לומר בכאן אינהו מיכל אכלי אנן מיסתם נמי לא סתים לן ואיני זכור שהורה לי בדבר זה כלל ע"כ טוב להחמיר ואני אומר דאין כאן ספיקא דבודאי אינו סותם ואינו דומה לבר חימצא דרב דלא הוי אלא איסור מדרבנן ומ"ה קאמ' מסתם נמי לא סתים אבל הכא שהאוסרין אותו כתבו שהו' חלב גמור וחייבי' עליו כרת כמו שהביא במרדכי וז"ל כ' ר"א דבצרפ' וברומי ובלומבורדי"יא ובמלכותינו בדילים ממנו ועונשים עליו כרת כמ"ש ראבי"ה בסי' קנ"ט בה' ניקור ושם כ' וז"ל ויטול גם החלב והקרום שעל הטחול ושעל הכרס כולו ושעל המסס וב"ה ע"כ ולעניין הלכה אנו נגררים אחר האוסרים לחומרא ומ"ה אינו סותם ויש לנו אילן גדול לתלות בו (הוא הרמב"ם ז"ל) ולהכריע אפי' במקום שהוא מיקל כ"ש במקום שהוא מחמיר שהרי כ' בפ"ו מהלכות שחיטה כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור א"כ נראה שהוא סובר כר"א כו' וכ"כ להדיא בהג"א ובאגודה כ' וז"ל בארפו"רט נוהגין לאסור ובשאר קהילות נוהגין להתיר אמנם אלו אין נמנעין מכלי' של אלו ומבישוליהן אך הכרס אין אוכלין בבואם לקהילו' עכ"ל ונר' בעיני מאחר שכ' שאין נזהרים אלא מן הכרס עצמו הא התבשיל שנתבשל עמו אוכלין אותו דזהו מה שאמר שאין נזהרין ובישוליהון ולא מבעיא לאותן שנהגו בו איסור לחומרא או אפי' מסתפקא להו אי כדעת ר"א או כדעת ר"י הלוי ואין ביד להכריע כשל מי א"כ לא מחמירין כולי האי לאסו' בישוליהם מאחר שבשאר קהילות נהגו בו היתר לאוכלו להדיא אלא אפי' כת האוסרי' שהכריעו לאיסו' והיו מחזיקי' הכרס עם השומן שעליו באיסור חלב גמור בעונש כרת אפ"ה לא היו נמנעין מלאכו' תבשיליהן שמסתמא המיע' חלב שעל הכרס הוא בטל בס' נגד הכרס והמרק או הלפתן שעמו וא"ל שהחתיכ' שהחלב דבוק עליה נעשי' נבילה וצריך ס' כנגדה זהו מדרבנן כי מדאורייתא אפי' מאן דאית ליה טעם כעיקר דאורייתא מ"מ כיון דלא יהיב טעמא ליכא מאן דפליג מדאורייתא שרי אלא מדרבן אסרו ואמרו אפשר לסוחטו אסור וא"כ מאחר שאחרי' אוכלין אותו א"כ אף אנו א"צ להזהר מחומרה יתירה שהחמירו חכמים כי על זו ועל כיוצא בו לא גזרו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה