ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן לט
דין ריאה שיש לה מראה שחור כדיו או כמוריק' או כמראה בשר או במראה חלמון ביצה או ירקרק ככנף של טווס או כשעוה או כזהב וכל מראה געל הכל טרפה וכל אלו המראות טרפה אפי' במקצת אבל אם מראה כמראה הכרתי (גר"ין או) (בלא) כשר וכן כמראה הכבד כשרה וכל המראות הפוסלין אם כשנופחים אותה מתהפכות למראה בשר הריאה כשר ומראות הכשרות אפי' אינן מתלבנות בנפיחה כשר:
אמר רב אחא ריאה כי כוחלא כשרה כדיותא טרפ' וכתב הרי"ף וסימנך דיותא ארמיתא ופי' הר"ן עוף הוא הנקרא דיותא והיינו דיה האסורה והוא סי' וזיכרון לדין זה שמראה דיו פסול בריאה ומה שנקרא דיותא ארמיתא נראה (שהוא) עוף דיה שאוכלים כותים מ"ט אר"ח האי שחור אדום הוא אלא שלקה ירוקה כשרה מדר' נתן דאמר ר"נ פעם אחת נכנסתי לכרכי הים באת' אשה אחת לפני וכו' שוב פ"א הלכתי למדינת קפוטקי' ובאתה שם אשה אחת שמל הבנה ראשון ומת שני ומת שלישי ומת רביעי הביאתי לפני וראיתי שהו' ירוק אמרתי לה בתי המתיני לו עד שיפול בו דמו המתינה לו ומלתה וחיה והיה קורין אותו נתן הבבלי על שמי כך גיר' הרי"ף והרא"ש אבל גיר' ספרי' שלנו שלישי הביאתה לפני וכ' התו' ונראה דסבר בתרי זימני הוי חזק' כר' מדא"ל המתיני ולגי' הרי"ף הוא סבר כרשב"ג ומ"מ נראה לעניין פס' הלכה כדברי התו' דהא פסקי' דבתרי זימני הוי חזק' וצ"ל לגי' הרי"ף שלא הביאה לפניו בפעם שלישי אמר ר"כ ככבדא כשרה וכבשרה טרפה וסימנך ובשר בשדה טרפה לא תאכלו א"ר סמא בריה דרבא האי ריאה כשות' כעין מוריקא כעין ביעתא טרפה ואלא ירוק' כשרה היכא משכחת לה ככרתי ופירש בערוך מין צבע ירקרק ומתרגמינן כרישין כרתי בשביל שהן ירוקי' כד' בברכות כדי שיכיר בין תכלת לכרתי וכ' הרא"ש מדברי התו' נראה שהוא הצבע שקורין בל"א כעין צבע הרקיע כדאמרינן בעלמא תכלת דומה (לים) וים דומה לרקיע וכבר כת' בסי' כ"ג המראות שפוסלות טרפו' אפי' במקצות ובהל' בדיקות כ' בזה"ל הריאה נפסלת בה' מראות וסימן דם בב"ל ד' דיו מ' מוריק פי' כרכם ב' בישרא ב' ביצה פי' חלמון ביצה ל' לובן ביצה כל אילו מראות פסולות אפי' בכ"ש ואם הם מתלבנו' ע"י נפיחה כשהוא ממשמש בה ביד ומשתנו' למראו' הריא' כשרה כוחלא פי' גלאז"יוד כשרה ירוקה כחציר וכירק השדה כשרה ככשותא פי' האפפין טריפה ע"כ ותמה אני למה לא כתב שאם כמראה הכבד דכשרה ומ"כ באו"ה בשם מהרי"ל עוד יש מראות אחרות ששם ירוקה עליהן וטרפה והן ירקרק כמו הכנף של טווס שנקרא בל"א פווי"א וכשעוה וכזהב וכעין הורקת פנים שקורין בל"א גע"ל זוכט כללא דמילתא ירוק הנקרא בל"א גרי"ן או בלו"א כשר וירוק הנקרא בל"א גע"ל טריפה ע"כ וכן נראה עיקר אבל מה שמ"כ בהג"ה אחרת וז"ל בועא כמראה אבן צב שקורין קריט"ן שטיי"ן וכעין עין טרפה בועא שיש בה כתם כמראה וי"כ שיל טרפה ול"נ למה לנו להוסיף בטרפות מראות שלא מנו חכמים ובפרט אינה אדומה ממש אלא מראה וי"כ שיל או אדומה ממש הלא אדומה כשר' בכל עניין כמ"ש לעיל סימן כ"א ואם כמראה כבד הלא כמראה כבד כשרה תשו' לר"ה גאון וששאלת מראות האסורו' בריאה כשנופחין אותה מתהפכת למראה בשר הריאה באיזה מראה עושין כמראה ראשון או כמראה שני פשיטא כי הריאה בחיי הבהמה נפוחה ועומד' להניף אויר הלב וכמו שנראית כשהיא נפוחה עושין ע"כ ופשוט הוא ומ"מ מ"כ בהג"ה וז"ל מראות הפסולין צריכין להיות לבנות ממש כבשר הריאה ע"י נפיחה ואי לא מתלבנת ממש כבשר הריאה ע"י נפיחה טרפה אבל מראות הטובו' א"צ רק שמתלבנות קצת ע"י נפיח' משום דלאו לקותא היא והדר בריא ע"כ והנה מ"ש דצריכין להתלבן ממש יפה כ' שהרי אפילו בליבון ממש עלה על הדעת למיזל בתר מראה ראשון וכן חילק ר"י בכך כמה שכתוב בסימן כ"א אלא שאנו תופסי' דברי רב האי שכל המראות החוזרות ע"י נפיחה כשר א"כ מסתמא לא מקילינן להכשי' אלא במתלבנות ממש וחוזרת למראה ריאה כמו שהיתה בתחילת בריאתה ולא בע"א כלל אבל מ"ש שמראות כשרות סגי אפילו במתלבנות קצת משמע דאם אינה מתלבנת כלל דפסולה לא ידענא למה אפילו תאמר שהיתה כך מתחילת בריאתא ולא הדר' בריא מה בכך החכמים ידעו איזה מראה פסולה שסופה לינקב ואיזה שאין סופ' לינקב מנ"ל להוסיף בטרפות מ"כ בהג"ה וז"ל ראיתי בליקוטים קבלה על מראה שחור שאינו לקותא אלא עד שנכנס השחרורי' תוך שני הקרומים ונכנסים בבשר ואומר אני ישראל ברונ"א שאין לסמוך על הדבר שלא מצינו בגמ' במשנה ולא בשום פוסק ולא ברש"י ולא בתו' מעשה והביאו לפני ריאה שהיה בגוה חוט שחור עב כשני חוטי סרבל וארוך כשיעור אצבע ובדקתי במשמוש יד והיה בראשי החוט בועא קטנה מלא מוגלא והרגשתי שהיה בו דם כמו שדרך להיות בגידי צואר וחתכתי החוט למטה עד שיצא הדם לראות אם ישתנה ללובן כשיוצא הדם ונשאר המראה ע"ג הריאה שחור כבתחילה והטרפתי אות' ברעגנשפ"רק עכ"ל מהר"יב והם דברים נכוחים: