אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ג › סימן כו

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן כו

סימן כה

דין היכא שסירכא יוצאה לאונה א' ונסרכה לאותה אונא עצמה במקום אחר טרפה ואם נסרכה מגג ערוג' זו לגג ערוג' טריפ' אבל מחיתוך ערוגה זו לחתוך ערוגה זו כשרה:

פסק מ"כ בהלכות בדיקת אשכנזים שאם הסירכ' יוצאה מאונא אחת ונסרכה לאותה אונא עצמה למקום אחר כשר וכ"כ הכל בו סירכא שהוא ממקום למקום באונא או באומא עצמה מנהג נרבונא להתיר כר"י דסירכא תלויה עכ"ל ול"נ דלא שרי בה"ג אלא לדברי האומרים יש סירכא בלא נקב אלא דחיישי' שמא תתפרק ובהא ליכא למיחש בהכי אבל לדברי האומרים אין סירכא בלא נקב והכי ק"ל כדפרי' א"כ כיון שנסרכה אינה הפשטה ליחות הריאה אלא סירכא ממש היא ואיכא נקב וטרפה דקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום ומהר"י דחק עצמו וכ' ואפשר שאפי' לדברי האומרים אין סירכא בלא נקב כשרה שאילו היתה סירכא חזקה היתה נדבקת באונ' אחרת כו' וסברא חלוש' היא דאיזה מקו' שפגע בתחילה בדבוקו נסרך דאל"כ אין לדבר סוף וגם בטור יו"ד משמע להדיא שטרפה שכת' וז"ל סירכא תלויה פי' שאינה נאחזת בראשה השני לשום מקום אלא כחוט יוצא ותלוי בה כשרה משמע להדיא שאם נסרכה בשום מקום שטריפה וכן עיקר עוד מ"כ בשם המרדכי שאם נסרך מגג ערוג' זו לגג ערוג' שטרפה ופשוט ותמהו עליו למאי כתבי' ונ"ל למידק דוק' מגג ערוג' אבל למטה הימנה מחיתוך ערוגה זו שכשרה לפי ששם שתי הערוגות במיצר השדרה ואינה מתפרקת וגם לא חשבינן במקום גלוי דהא בין שתי ערוגות הן ותדע דאל"כ הול"ל מחיתוך ערוגה זו לחיתוך ערוגה זו דטריפה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה