ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כג
דין ריאה שיש בה הרבה גוונים ממראות הכשרים כשרה ואפי' אם הם מראות האסורות אם יש בהם מוגלא כשרה:
אמר רבא האי ריאה דקיימא גילדי אוכמי חזותא כשרה וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו איכא מאן דפריש גילדי דדמי למצורע וחזותא פירש"י והרי"ף דוקא הני גווני דלא מיטרפא כגון אדומה ירוקה וכ' הטור (בסי' ל"ח וז"ל) ואפי' נהפכה להרבה גוונים לא אמרי' נתקלקלה ועתידה להנקב וכשרה וא"ת אוכמי אמאי כשרה לפי מה שפירש"י שיש בה מראות שחורות הא אמרי' לקמן כדיותא טרפה ותירץ ר"ת ז"ל דהא אמרי' כדיותא טרפ' היינו ברובא וכן עשה מעשה והכשיר במקצ' משום דהדרא בריא וכ"כ הראב"ד ז"ל המראו' הפוסלו' בריאה דוקא בכולה אבל במקצת הדרא בריא והביא ראייה מדנקט ריאה שיבשה מקצתה ולא קאמר ריאה שיבשה סתם מכלל דבשאר מיני טרפו' שהזכירו בסתם ולא אמר מקצת' עד שיפשוט בכולה ואין נר' לר"י דכיון דאמר דשחור אדום הוא אלא שלקה מה לי הרבה מ"ל מעט כיון דלקוי הוא וכל לקותא חשיב כאילו ניקב' וכן מוכח מדבעי לאיפלוגי לעיל בין אדומה בין כולה למקצתה ומסיק דל"ש מכלל דכל מיני מראות אי הוה לקותה בכולה ה"ה במקצת והא דאמר ריא' שיבשה במקצתה משום דבכולה קודם היבש היא פסולה כגון בצימוק דהיינו חרותה (ע"כ מדברי הרא"ש ומסיק תו' דאוכמי דהכא היינו כי כוחלא דלקמן דאמרינן דכשרה וצ"ל כמו שפירש"י והרי"ף ובה"ג במראות כשרות איירי) וכ"ד רוב המחברים אלא שהר"ן כת' בשם הרא"ה וז"ל נר' דהכא במראות הפוסלות עסקינן ואפ"ה כשר' לפי שאינה פוסלת אלא כשהשינוי הוא בעור מחמתו ולא מחמת המוגלא שבתוכו אבל הכא האי שינוי מראה לא מחמת העור הוא אלא מחמת המוגלא שהיא בהני גילדי דהיינו צמחים משתנה העור מלמעלה ומ"ה כשרה ע"כ ואומר אני אף שסוגייא ההלכה לא משמע דאיירי בצמחי' מלאים מוגלא אלא במראות לחוד מ"מ דינו אמת דלא שינוי מראה הוא אלא כשבא בעור מחמתו ולא בדבר המלא מוגלא כי אין שם מראה עליו ומ"ש ב"י לא ראיתי לא' מן הפו' שהזכיר חילוק זה אין זה ראיי' כי לרוב פשיטתו לא הזכירו ואף הוא לא הזכיר אלא כדי לפרש הסוגייא: