אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ב › סימן כא

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כא

סימן כ

דין השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים ונהרות לשם מדברו' שחיטתו פסולה ואיכ' זבחי מתים והוא שלא נתכוון לעבדם אלא לרפוא' ודברי הבאי אבל נתכוון לעובדם הוי ז"מ אבל אם שחט לשם מזל של אילו אפי' לא נתכוון לעובד' הוי ז"מ ומקולי כותים שאינן מניחין לישראל לשחט אלא כנגד מזרח או איזה רוח אסור לישראל לשחוט אם הגוי מזהיר בו בשעת שחיטה שאל ישחוט אלא לאותו רוח:

מתניתין השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם מדברות שחיטתו פסולה שני' אוחזין בסכין פי' זה בראשו וזה בקתו ושוחטין א' לשם, א' מכל אילו וא' לשם דבר כשר פי' שחיטה סתם שחיטתו פסולה ודייק בגמ' פסולה אין ז"מ לא ורמינהו השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם חמה ולבנה לשם כוכבים ומזלות לשם מיכאל שר הגדול לשם שילשול קטן (שבים) הרי אילו ז"מ אמר אביי ל"ק הא דאמר להר הא דאמר לגדא דהר וכ' הרא"ש וז"ל רש"י פי' מתני' דאמר להר דמחוב' לא מיקרי ע"א ואפ"ה אסור משום דמיחזי כעובד ע"א פי' דמחובר מיקרי ע"א אלא שאין תקרובתו אסור והרמב"ם כת' השוחט לשם אילו אע"פ שלא נתכוין לעובדן אלא לרפואה וכיוצא בו מדברי הבאי שאומרים הכותים שחיטתו פסולה ע"כ וה"פ שהרמב"ם סבר דאיירי הכל בלא מתכוון לעובדן אלא לרפואה אבל מתכוון לעובדן אפי' להר ממש ה"ז הוא ז"מ כ"פ הרשב"ם וכן איתא בטור והרשב"א פסק בת"ה כדברי הרמב"ם גם הרא"ש שלא הכריע מסתמ' דעתו להחמי' כדברי הרמב"ם כ' הרשב"א מקולי ישמעאלי' שאינן מניחין לטבח ישראל לשחו' אא"כ יהפוך פניו כנגד המזרח הנקרא בלשונם אין קובל"א כמנהג חקותי' נראה שאין דומה לשוחט לשם הרים כו' דהתם השוחט עצמו מתכוון לכך אבל הכא זה מחשב וזה עובד לא אמרינן ולשוחט לתוך ימים נמי לא דמיא דשאני התם דאיכא דשחטי לבבואה איכא משום נראה וה"ה לשוחט לתוך גומא אבל הכא ששוחט ומחזיר עליו לאחד הרוחו' מאי קאמרי' דילמא איתרמאי הוא דאיתרמאי ליה ומ"מ מאח' שהישמעאלים מקפידים בשלהם והם מזהירים בשעת מעשה בפירוש לשחוט לאותו רוח דוקא ראוי הוא לבטל אותו המנהג ולגעור במי שעושה כן עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה