ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן י
דין אם שחט עוף ומצא אחר שחיטה קנה של גמי תחוב ארכו לאורך הושט ונשחט הושט עם הגמ' גם הסכין נמצא יפה אפ"ה טרפה:
פסק (ח"ה סי' קפ"ה) שאלה שחט אוז' אחת ומצא אחר שחיטה קנה של גמי רך ועגול תחוב אורכו לאורך הושט ונשחט הקנה ההוא עם הושט יפה גם הסכין נמצא יפה כשר' השחיט' או לאו:
תשובה יראה דאין להכשיר שחיטה זו כלל משו' דק"ל שהיית עוף במשהו כמו שחיטתה שהרי אם מצא חצי קנה פגו' והוסי' עליו כ"ש כשר ובנדון דידן א"א בלא שהיית משהו שהרי בשעה שחתך הגמי הפסיק בשחיטת הסימן ואע"ג שעסוק כל זמן בשחיטה הוליך והביא עד שגומר מ"מ אקרי שהייה כה"ג וראייה פשוטה מהא דפ' השוחט שהייה במיעוט הסימנים מהו ורבו הפתרונים מהך בעיי' והפי' שהוא עיקר פי' ה"ר אושעיא הלוי דבעי כגון ששחט הבהמ' בסכין רע וכשנחתך רוב הסימן הראשון מאריך הוא בחתיכת מיעוט הסימן כשיעור שהייה קודם שמתחיל לחתוך בסימן השני מי אמרינן דמה שהוא שוהה בחתיכת מיעו' סימן הראשון הוי כאלו שוהה בחתיכ' יד או רגל דבהמה שמכוין לשחיטה או לא אמרינן הכי וסלקא בתיקו הא קמן אע"ג דעוסק כל זמן בשחיטה ומוליך ומביא אם שהה בחתיכ' שאין בו תורת שחיט' הוי שהיי' וכ"ש בחתיכות גמי דאפי' מגוף הבהמה אינו וא"ת מאן לימא לן דשהה בחתיכות גמי דלמא לעולם חתך הושט והגמ' בבת אחת ושוה בשוה ממש וא"כ לא פסק חתיכות הסכין אפי' רגע א' מן הסימן נראה דע"כ א"ל הכי שהרי הסימן הוא מתוח בשעת שחיטה והגמי אינו מתוח כי איננו מחובר אל הלחי והגוף והדבר ידוע שכל דבר רך שפוגע בו חידוד סכין אם הוא מתוח נחתך מהר יותר משאם לא היה מתוח ולכך הואיל והגמי ג"כ רך הוא ואינו מתוח ע"כ חידו' הסכין שהה לחותכו יותר מבחתיכ' הסימן ונמצא שלא שוה בשוה ממש ע"כ ואומר אני אף שכבר כ' שהדין עם רש"י ודלא כר"י היינו בעניין שחיטת המיעוט דלא הוי שהייה כל זמן שעוסק בשחיטה ושחיטת הסימנים הוא אבל גמי שאינו מעין שחיטה כלל בודאי הוי האי שהייה לכ"ע: