אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ב › סימן ו

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן ו

סימן ה

(יתבאר דהלכה כרשב"ל דאינו לשחיטה אלא לבסוף ושנים ששוחטן את הפרה אדומה הראשון טהור והשני טמא או כששחטה בשני סודרין הראשון טהור והשני טמא וישראל ונכרי ששחטו פסולה ואפ' בעוף ומ"מ בעינן שיעשה מעשה טרפ' דהיינו שישח' אח"כ בושט אפי' במשהו או בקנה ברובו אבל אחר ששחט הישראל רוב שתי סימנים או שחיטת הגוי אינה פוסל' כלל ולא מסתבר כלל לומר שעשה מעשה טרמה מאחר שכבר נגמר' השחיטה):

אמר רשב"ל משום לוי סבא אין לשחיטה אלא לבסוף ור"י אמ' ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ומסיק אמר רבא הכל מודים היכא דשרט סי' א' נכרי וסי' א' ישראל שהיא פסולה שהרי נעשה בה מעשה טרפה ביד נכרי עולת העוף נמי היכא דמלק סי' א' למטה וסי' א' למעלה פסולה שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף למטה לא נחלקו אלא כגון ששחט סי' א' בחוץ וסי' א' מבפנים למ"ד ישנ' לשחיטה מתחילה ועד סוף מיחיי' למ"ד אינה לשחיטה אלא בסוף לא מחייב והלכ' כרשב"ל אליב' דלוי כמו שסבר רבא בפ"ב דזבחי' והא דלא חשיב בהני תלת דהלכה כר"ל לגבי ר"י משו' דלאו משו' דנפשיה קאמר כן פי' התו' ומאחר דהלכה דאין לשחיטה אלא לבסוף א"כ שנים ששוחטין את הפרה אדומה הראשון (טהור) והשני טמא או כששחט בשני סודרים הסודר הראשון טהור וסודר השני טמא ותימא על הרמב"ם שהשמיט דיני' אילו והא דקא' שאם שחט עכו"ם סי' א' דפסול אפי' בעוף מיירי ואע"פ שכבר נגמרה השחיטה בהכשר מ"מ שחיטת הנכרי שהיא באה בסוף מקלקלת השחיטה ואף דשהייה וחלדה מבעיא לתלמודא במיעוט בתרא שחיטת הנכרי גרע טובא והוי פשיטא ליה שפוסלת בתחילה ובסוף ומ"מ בעינן שיעש' מעשה טריפה דהיינו שישחוט אח"כ בושט אפי' במשהו או בקנה ברובו אבל אחר ששוחט הישראל רוב ב' הסימנים אז שחיט' הנכרי אינ' פוסלת כלל ול"ד לשאר פסולים כגון שהייה וחלדה במ"ב משום דעדיין בשחיטתו הוא (עסוק) אבל הכא מאחר שנסתלקה שחיטת ישראל והוא שחט רוב הסי' השאר חשבינן כאילו נשחט חוץ משחיטת בהמה שאם שחט הישראל הרוב של הושט וגמר הנכרי פסולה לכ"ע דהוי יד נכרי באמצע ובמקום שעושה אותה טרפה כי לא נסתלקה יד הישראל שהרי עדיין יש לו לשחוט ומה שמסקינן לעיל בפ"ק יתיב ר' אבא אחורי דרב כהנא ויתיב ר"כ קמיה דר"י ויתיב וקאמר שחט במקו' נקב מהו א"ל שחיטתו כשר' שחט ופגע בו נקב מהו א"ל שחיטתו פסולה אזל ר' אבא אמרה קמיה דר"א אזל ר"א אמרה קמיה דר"י א"ל מ"ש א"ל שחט במקו' נקב נעש' כמי ששחט נכרי וגמר ישראל שחט ופגע בו נקב נעשה כמי ששחט ישראל וגמר נכרי קרי עליה נכרי נכרי פי' לגלג עליו נכרי נכרי כלומ' בשחיט' נכרי אתה תולה טעמך ואין הטעמי' דומים אמר רבא שפיר קרי עליה נכרי נכרי בשלמא הת' מדהו' לישראל למישח' רובא ולא שחט כי נפק חיות בידי דנכרי נפק' אלא הכא מכדי משחיט שחיט מה לי במקום נקב מה לי פגע בו נקב וסוגי' זו הבי' הרשב"א בת"ה הארוך וכ' (הב"י) עלי' וז"ל ותחילת הדברים שכ' התחיל א' מהפסולים לשחו' וגמר ישראל על ידו וכו' למד' בארו' מדגרסי' בפ"ק דחולין יתיב ר' אבא אחורי' דר"כ וכו' אמר רבא שפיר קרי עליה נכרי נכרי בשלמא התם מדהו"ל לישראל לגמור כולה ולא שחיט וכו' אלמא בין ששחט נכרי בקנה חציו וגמרו ישראל ובין ששחט ישראל במקו' שלם שבקנה ופגע בחתך שחתך נכרי כשרה ודוקא בקנה אבל בושט כשהתחיל נכרי או שגמרו פסולה והלכך אם התחיל לשחו' בושט אסורה ואפי' אינה לשחיטה אלא לבסוף דגרסי' בפ' השוחט הכל מודים היכ' דשחט בה סי' א' נכרי וסי' א' ישראל פסולה שהרי נעשה בה מעש' טריפה ביד נכרי וסי' א' ביד נכרי דקאמ' ל"ד אלא אפי' משהו בושט דהא טעמ' קאמ' מפני שנעשי בה מעש' טריפה ביד נכרי עכ"ל וקצת משמ' מדבריו דאפי' בגמר השחיט' מ"מ פוסל הנכרי בושט מ"מ נר' בעיני דדוקא בבהמ' ובאמצע השחיטה א"נ בגמר השחיטה היינו אחר ששחט ישראל חצי הושט בא הנכרי וגמרה ואע"פ שבכה"ג בקנ' נמי פוסל הנכרי מה בכך אג' תחילת שחיט' דאינה בקנה קאמר נמי בגמר השחיט' וה"ה בקנה ולישנא דגומרה הכי משמע שהרי כ' נמי בת"ה וז"ל התחיל א' מהפסולים לשחוט וגמ' ישראל על ידו או הישראל שהתחיל וגמ' הפסול על ידו פסול בד"א שהתחיל הפסול בדב' שעושה אותה נבילה כגון בושט או ברובו של קנה אבל התחיל בחצי קנ' וגמר ישראל על ידו כשר' אלמא דגומר' דקאמר היינו גמר הכשר השחיטה שהוא הרוב אבל אחר ששחט ישראל הרוב לא מסתבר כלל לומר שקרוי שעשה מעשה טריפה מאחר שכב' נגמרה השחיטה ולא כמ"ש הא"ז בפ' כ"ה גבי שובר מפרקת' של בהמה דדוק' שובר אבל חותך לא שהשיג ר' משולם בן ר"ק אם אחר ששחט היהודי לאלתר ישים הנכרי סכינו נגד הצואר של בהמה אין זה גמרו ביד נכרי ומות' דלא הוי גמרו ביד נכרי אלא כשישראל שחט רוב השחיטה נגמר ביד נכרי ע"כ גם הא"ז גופא כ' בתחלה פ"ק כדברי וז"ל תניא בתוספתא ישראל ששחט ומירק הנכרי שחיטה על ידו שחיטתו פסולה שחט בה רוב שני' שחיטה כשרה שחט בה דבר שאין עושה טריפה וישראל בא וגומרה שחיטה כשרה דקי"ל אין לשחיטה אלא לבסוף ע"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה