אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק ב › סימן ה

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן ה

סימן ד

דין בהמה או עוף שנשחטו ורידיו מותר לצלותן שלימין בלי שום חתיכת חוטין כלל לא שחט הוורידין צריך לנתחו אבר אבר ואם עבר וצלאו בלא חתיכה א"א צריך לחטט אחרי כל החוטין ואנו נוהגין בזה אפילו לצלי ולבישול אפי' חתך א"א צריך לחתוך שני החוטין דהיינו שביד ושבלחי ובעוף א"ג לחתוך אלא שני החוטין ואם עבר ובשלן שלימים יתבאר בפ' ג"ה והיכא שספק לנו אם נשחטו הוורידין אז בעוף אמרינן חזקה נשחטו ובבהמה הוא בהיפוך:

פסק כתב הר"ן בפירושיו ולפי המסקנא נמצינו למידין שהבהמה או עוף שנשחטו ורידיו צולה אותן והן שלימים בלא חתיכ' חוטין כלל דלצלי לא בעינן חתיכת חוטין כדמוכח ההיא דפ' הזרוע לא שחט את הוורידין צריך לנתח א"א עבר וצלאן בלא חתיכת א"א צריך לחטט אחרי כל החוטין בכ"מ שהם אבל הבשר עצמו אינו נאסר דדם משרי' שריק ואינו מפעפע בצלי ולפי' אינו אוסר אלא כדי קליפה זהו דינו של צלי אבל לקדרה אעפ"י ששחט את הוורידין או שחתך א"א צריך לחתוך שביד ושבלחי ואין חתי' הוורידין מועלת להם לפי שאין נשפכין דרך שם. ויש מי שאומר שלא נאסרו חתיכת שני החוטין אילו אלא בבהמה אבל בעוף אין צריך שחוטי העוף רכין הן ודמן יוצא ע"י מליחה ואין כן דעת ר"ח ז"ל עבר ובשלן שלימי' בלא חתיכת וורידין אם יש בקדר' כדי לבט' הדם שבכל החוטין שרי ואי לא אסור וב"כ וב"כ צריך לחטט אחר החוטין ולהוציאן שהן עצמן אסורין לפי שאין יוצאין מידי דמן והיכא שנסתפק לו אם נשחטו ורידיו ואם לאו בעוף צולאו ומבשלו כולו כאחד דהואיל והוא צריך לשוחטן חזקה נשחטו אבל בבהמ' שא"צ לשחו' את הוורידן שדרכ' לנתחה א"א אסור לצלות' ולבשלה שלימ' עד שיודע לו שנשחטו והנה מ"ש שאם לא שחט הוורידין ולא חתך א"א שצריך לחטט אחרי כל החוטין שמצוי בהן דם אנחנו נזהרי' אף בנתיחת אבר לחטוט אחרי כל החוטין המצויין בהן והן ידועין בעניין הניקור ואף בצלי נוהגין כן לכתחילה כמ"ש לקמן בפג"ה סי' ה' ובדיעבד הן לבדן אסורין כדפי' ומ"ש שי"א דדוקא בבהמה נאמרו אלו שני החוטין יפה אמרו וכן המנהג ואמת מנין לנו להוסיף באיסורי' כי בעוף לא תמצא חוטין של יד כי הגפין הן הידים ושם לא מצאנו חוטין מליאים דם אלא שראיתי למקצת פירושים שנזהרו בהן שלא לאכול החוטין שברגלי התרנגול והעופות שהן מלאים דם שחור אחר בישולן וכ"כ המרדכי וז"ל (פ' ג"ה תשל' דע"א) השיב ר"י רגלי הבהמה והעוף לא ידעתי בהם חוט שרגילים להאדים ואם יראה באקראי יש להשליך אותן גידי' והנמצאי' בירכי העוף רגילין תמיד להיות אדומים ונהגו בו היתר א"כ צ"ל אין בהם דם ואעפ"כ ק' בעיני לאוכלן כשבאין לידי אילו אדומים ושחורים ואפ"ה איני רגיל לנקרן קודם בישול דלא חזינן רבנן קשישי דמצריכי הכי עכ"ל ומ"ש שאם עבר כו' לענין קליפה כצלי וס' בבישול אכתו' המסקנא בפג"ה ומ"ש היכא דנסתפק כו' לפי מ"ש שאנו יוצאים במה שמשליכי' הראש א"כ הוי כאילו נחתכו וורידין ושרי בכל עניין ובבהמה אסור במ"ש הוא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה