ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ד
דין דשחיטת הוורידין אפי' בנקיבה בעלמא סגי להו בשעת שחיט' וכן אם שהה ודרס בהן כשר וביארנו דשחיטת הוורידין בעוף צריך אפי' כשרוצה לנתח העוף אבר אבר ובדיעבד אפי' צלאו שלם מותר ובבהמ' א"צ שחיטת הוורידין חוץ מגדיי' וטלאים כשרוצ' לצלותן שלם והיכא שמנתח הבהמה אבר אבר ורוצה לבשל אע"פ שא"ע שחיטת וורידין בשע' שחיטה מ"מ קוד' מליחה צריך לנקוב ולחתוך כל הוורידין ואנו שחותכין הראש ומסירין אותו קודם צלייה אין צריך שחיטת הוורידין:
פיסקא ר' יהודא אומ' עד שישחוט את הוורידין אמר רב חסד' לא אמר ר"י אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד אבל בהמה כיון דמנתח אבר אבר ל"צ וטעמא דר"י לאו משום דוורידין בעי שחיטה אלא אפי' בנקיבה בעלמא סגי וה"ה אם שהה בהן או דרס בהן דכשר והא דקאמר עד שישחוט את הוורידין לאו דוקא קאמר אלא ר"ל שינקבן בשע' השחיט' או סמוך לו בעוד שהד' חם כדי שלא יתקרר ושוב לא יכול לצאת ומ"מ כ' התו' דר"י דוקא לכתחילה הוא דבעי שחיטה והא דקאמ' בתוספתא ר"י פוסל בעוף עד שישחוט את הוורידין נמי לכתחילה קאמ' שהרי לא קאמר ר"י פוסל אם לא שחט את הוורידין אלא עד שישחוט קאמר ותדע דבסמוך לקמן בעי ר"פ למידק דרישא דמתני' בחולין איירי מדקאמר ר"י אומר עד שישחוט את הוורידין ופליגי רבנן עליה ואם בקדשי' איירי אמאי פליגי הלא עיקר לדם הוא צריך ומאי פריך דילמא בדיעבד הוא דפליגי אלא ש"מ דאף רבי יהודא ל"ק אלא לכתחילה עו' כ' ר"י ואם לא שחט ונקב את הוורידן אפי' אם צלאו שלם בדיעבד מותר ותמה עליו הרא"ש דהא עיקר טעמ' דבעינן נקיב' הוורידין בשעת שחיטה כדי שלא יפלוט הדם בצלי כי הם מליאו' דם דאם לא היה חייש בזה למה הזהיר ר"י לשחוט את הוורידין לכתחיל' א"ל משו' שהם שואבי' את הדם שחיט' לפי שהד' מקנח ומקלח דרך מקו' שחיט' ונעקר כל דם הנפש ממקומו לצאת וכשלא נשחטו או נקבו הוורידין נשאר בהם הדם ואוסר אח"כ לבשר שבסביביו א"כ אמאי שרי בדיעבד ע"כ כ' שנראה לפרש מתניתין לכתחילה כמ"ש ר"י ואם צלאו שלם אסור וה"פ ר"י אומר בעוף עד שישחוט את הוורידין לכתחילה אפי' א' רוצה לנתחו אבר אבר ולבשלו הואיל ודרך לצלותו כולו כאח' ואז יאסר אם לא שחט הוורידין ולישנא דגמרא מוכיח כך דקאמר לא אמר ר"י אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאח' ולא אמר שצולהו כולו כאחד ועוד אדמפליג בין עוף לבהמה לפלוג בעוף גופיה בין צוליהו כולהו כאחד ובין מנתחו א"א אלא ודאי ה"ק לא אמר ר"י אלא בעוף ואפילו מנתחו א"א הואיל ורגילות הוא לצלות כולהו כאחד אבל בהמה הואיל ודרך לנתחה א"א לא הוצרך לשחוט את הוורידין ע"כ ואני תמיה עליו נהי דמתניתי' לאו דווקא איירי בצולהו כולו כאחד אלא אפילו במנחת א"א נמי איירי הואיל ודרך לצלותו כולו כאחד מ"מ הוא פשוט דבצולהו כולו נמי איירי מתניתין ואפ"ה דייקא שפיר דלא אוסר אלא לכתחילה אבל בדיעבד אי לא שחיט או ניקב הוורידין שרי אלא שלכתחילה צריך למישחטינהו או לנקבינהו משום דמליאות דם שנשאר בהן מדם הנפש והם אסורין לבדן וחיישינן שלא יטלן אח"כ ואוכלן והוא דם גמור אבל בדיעבד שרי כל העוף וא"צ לא נטילה ולא קליפה כפי דעתי אלא דינ' כמו הני חוטי דפ' ג"ה שאסורין משו' דם הכנוס בתוכן ומ"מ אם צלאן הן לבדן אסורי' והבשר שרי כמ"ש הוא גופי' לקמן אלא שהוא צריך לחלק בין הני ורידין לשאר חוטי דידא ודלוע לעניין צלייה היכא שצלאו כולי כאחד ומניין לו כל זאת וא"כ דברי ר"י בעלי התו' שרירן וקיימין ואין חילוק בין צלי לבישו' לעניין שחיט' ורידן בעוף לכתחילה כדפרי' אבל בבהמה שאין דרך לצלות כולה כאחת א"צ שחיטת ורידין א"ל בגדיים וטלאים שאם צלאן שלימים שצרי' לכתחילה לשחוט או לנקוב הוורידין וכ' הרא"ש וז"ל ומ"ש ר' אפרים היכא שבא לבשל דבעי אעדויי מזרקי דדמא או לחתכינהו ליתא דלא אשכחן חוטי דאסירי משום דמא וצריכה חתיכה קודם מליחה אלא דידא ודדלועא כדלקמן בפ' ג"ה אבל גיד צוואר בהמה דמנתח לה לבהמה א"א לא בעי מידי טפי משאר בשר א"ל בעוף בצולהו כולו כאחד כו' הנה דעתו אף שלעניין שחיטה צריך להחמיר בהן יות' משא' חוטין היכא שצולהו כולו כאחד ומ"מ לעניין בישול היכא דמנתח להו א"א מקיל בהו וחושבן כשאר בש' ואני באתי להשוו' מידתן דאף הנהו ורידין נהי דל"צ חתיכה בשעת שחיט' מ"מ לא עדיפי משאר חוטי דפ' ג"ה וכן המנהג להסיר אלו הורידין ולנקות הבהמה בצוואר מכל הני מזרקי קודם המליחה וכתב המרדכי וז"ל ומיהו תימא דמעשים בכל יום שאנו מבשלין וצולין עופות בלא נתוח אע"פ שלא נשחטו ולא נקבו הוורידין ע"כ נראה דברי ר"ת שאמר הא דקאמר רבא הואיל וצולהו כאח' וכו' עם הראש קאמר אבל אנו שאנו חותכין ומסירין את הראש אין אנו צריכין והא דאמ' מנתחה א"א לאו דוקא א"נ משום דצוואר בהמה גדולה צריך שיחתוך הצואר לשני חתיכות אבל עוף דצוארו דק וקטן די בהסרת הראש ע"כ ואנו נוהגין לחטוט אחר הוורידין והחוטין של צואר ולחותכן אלא שאין נזהרין לשוחטן או לנוקבן בשעת שחיטה וצריכין אנו לדברי ר"ת שחילק במה שאנו מסירין הראש: