ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מז
דין מה שכשר בכהנים דהיינו שנים פסול בלוים דהיינו למעלה מנ' ומה שכשר בלוים דהיינו מומין פסול בכהנים אבל בשילה ובית עולמים אין לוים פסולים בשנים ובארנו דכהנים משיביא ב' שערות עד שיזקין וירתת בידיו ורגליו כשר לעבודה ומ"מ אחיו הכהנים אין מניחין אותו לעבודה עד שיהא בן עשרים:
כשר בכהנים דהיינו שנים פסול בלוים דהיינו למעלה מנ' וכשר בלוים דהיינו מומין פסול בכהני' ויליף מקראי זאת אשר ללוי' דהוי תרי מיעוטי זאת ואשר חד למעוטי כהני' משני' וחד למעוטי לוים ממומין ותניא בבריית' יכול אף בשילה וב"ע נפסלו לוים בשנים ת"ל לעבוד עבודת עבוד' ועבודת משא לא אמרתי אלא בזמן שהעבוד' בכתף ועוד תניא בברייתא הכהן משיביא ב' שערות עד שיזקין כשר לעבודה ומומין פוסלין בו ומפרש תלמודא שיזקין עד כמה אר"ח עד שירתת פירש ידיו ורגליו רותחין מאין כח ואמרי' בג' אף שהכהן כשר משהביא ב' שערות מ"מ אחיו הכהנים אינן מניחין אותו לעבוד עבודה במקדש עד שיהא בן כ' ודוק' לכתחילה הוא דלא אבל בדיעבד עבודתו כשרה וכן לוי מבן ל' עד בן נ' כשר לעבוד' והא דכתיב וזאת אשר ללוי' מבן חמש ועשרים שנה היינו ללמוד עבודת הלוים ה' שנים עד שיהא בן ל' כדכתב קרא מבן שלשים שנה בד"א באהל שבמדבר אבל בשילה וב"ע אין נפסלין אלא בקול דכתי' ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד ר"ל לבסם את קולם שיהא נראה כא' וכ' הרמב"ם בה' כלי המקדש פ"ו וירא' לי שאינו נפסל אלא לומר שירה אבל יהיה מן השוערים: