אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק א › סימן כז

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן כז

סימן כו

דין דאין חילוק בין עופות שהן חלולין לשאר בשר לעניין מליחה לצלי ודין אחד להם:

פסק כ' הסמ"ג וז"ל והטעם שאמרנו למעלה שצלי א"ל מליחה מפני שדם האיברים שלא פירש מותר כל זמן שלא פירש ואותו שפירש נופל לארץ אין ענין זה בתרנגולת או אווז שהם חלולים ופורש הדם מלמעלה למטה בתוך החלל והרי הוא כאילו פי' מחתיכה לחתיכה ופעמי' שהאווז או התרנגולת נצלית יפה מצד א' ופלטו כל דמן של אותו צד ואין נצלים יפה מצד א' ולא פלטו כל דם שלו וכמו כן אינו פולט כל דם שבא לו מלמעלה לפ"ז נכון למי שהוא רוצה לצלות עוף שלם שימלחנו מבתוך ומבפנים וישהה כשיעור מליחה ואחר כך ידיחנו ויצלה אותו ע"כ וכ' עליו במרדכי ול"נ למהר"ם סבר' זאת לחלק במה שהוא חלול להיות חשוב כפיר' מחתיכה לחתיכ' אלא חשוב ממש כחתיכה א' והנה מהרי"ק כתב בתשובתו להחמיר כדברי הסמ"ג ול"נ דאילמלא היה צד לאסור לא היה מהר"ם מקיל בדבר לחלוק על הראשונים בלי ראייה כי לא הורגל בכך גם מהרא"י כתב בשערים שלו שיש לנהוג כדברי מהר"ם דנ"מ כה"ג גבי אווז או תרנגול שלם דלא חיישינן להכי אלא אפי' בב' חתיכות לא חיישינן למה שפירש מזו לזו בצלי שעל האש כדמוכח מדברי התו' דמפרשי' בפ' כ"ה הא דלא אמרינן גבי כבדא עילוי בישרא דיהא מותר לכתחילה משו' כבולעו כך פולטו משום דאיכא רוב דם בכבד אבל להא ליכא למיחש שמא יפלוט הבשר כל דמו מקודם ויבלע מן הכבד דא"כ בשר ובשר נמי ה"ל למיחש א"כ מכ"ש דלא חיישינן להכי גבי עופות שהן חלולין ע"כ גם נמצא בתשוב' הגאונים בר יונה או בר אווזא דמטויה לה לא בעינן לא קריעה ולא מליחה והביאו הרא"ש לקמן בפ' ג"ה ונהי דלא נהיגין במליחה כתשו' הגאונים ובעי מליחה קצת מ"מ שמעינן מיניה דלא מחלק בין אווז שלם ותרנגול שהרי התיר בלא קריעה וכן עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה