אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק א › סימן כה

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן כה

סימן כד

דין השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתן כשרה בדיעבד ולא לכתחילה. וה"ה ביום במקום אפל והוא שלא היה אבוקה כנגדו ואם היה אבוק' כנגדו מותר לכתחילה ובנר אחד לא סגי והשוחט בשבת ובי"ה בשוגג שחיטתו כשרה ומ"מ אסור בו ביום עד למ"ש בכדי שיעשו:

מתניתין השוחט בלילה וכן הסומ' ששחט שחיטתו כשרה:

גמ' השוחט דיעבד אין לכתחילה לא ורמינהו לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה אר"פ כשאבוקה כנגדו אמר רב אשי דיקא נמי דקתני התם דומיא דיום והכא דומיא דסומא ש"מ הרשב"א והטור אחריו (בסי' י"א) דה"ה ביום במקום אפל לא ישחוט לכתחילה ומדמסקינן הכא כשאבוקה כנגדו משמע דבנר אח' לא סגי לכתחילה. תו אמרינן במשנה השוחט בשבת ובי"כ אע"פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה אר"ה דרש חייא בר רב משמי' דרב אסור' באכילה ליומיה וכדר"י דתנן המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר"י אומר בשוגג יאכל למ"ש במזיד לא יאכל עולמי' ר"י הסנדלר או' בשוגג יאכל למ"ש לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמי' ומתני' דקתני מפני שמתחייב בנפשו ה"ק אע"פ דבמזיד מתחייב בנפשו בשוגג שחיטתו כשרה וגרסי' בפר' מרובה מ"ט דר"י הסנדלר דרש ר' חייא אפיתחי דבי נשיא' ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם מה קודש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורה באכילה אי מה קודש אסור בהנאה אף מ"ש אסורים בהנאה ת"ל לכם שלכם תהא יכול אפי' בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג פליגי בה רב אחא ורבינא ח"א מעשה שבת דאורייתא וח"א מעשה שבת דרבנן מ"ד דאוריית' כדאמרן ומ"ד דרבנן דאמר קרא קודש היא לכם היא קודש ואין מעשיה קודש וכ' הרי"ף בפ' כירה וז"ל וק"ל כל היכא דפליגי בה רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וש"מ דליתא לדר"י הסנדלר הלכך הלכתא כוותי' דר"י דאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל במ"ש בין לו בין לאחרי' במזיד יאכל במ"ש לאחרים ולא לו ובפ' מרובה תמה עליו הרא"ש וכ' קצר' דעתי מלהבין דבריו והלא ר"א ורבינא לא נחלקו בסברת עצמן כ"א בדברי ר' יוחנן הסנדלר דחד ס"ל אליביה דאוריית' וחד ס"ל דרבנן כדמוכח בסוגיא דהתם דפריך בשלמא למ"ד מעשה שבת דאורייתא מ"ה פטרי רבנן אלא למ"ד דרבנן אמאי פטרי רבנן ואי בסברת עצמן פליגי מאי פריך דחכמי' סברי כר"י הסנדלר וגם תמהתי מה שפסק כר"י ולא כר"מ דהא מסקינן בסוגיא דהכא כי מורי רב לתלמידיו מורי כר"מ ובפרקי' דרש כר"י משו' עמי הארץ וכאן נמי כ' הרא"ש כ"כ הרי"ף אבל ר"י פסק כר"מ כו' אלא שבסוף דבריו כת' והגאונים כ' דהאידנא דרשינן בפירקי' ואורויי מורינן כר"י דנפישי ע"ה וכ"ש לפי מ"ש הר"ן דטעמ' דע"כ לא מורי להו רב לתלמידיו כר"מ אלא משום דס"ל דלא איתמר בדר"מ ור"י הלכה כר"י אלא מטין איתמר אבל אנן דק"ל דהלכה איתמר נקיטינן כר"י ועוד דרב גופיה כי דרי' בפירקי' דריש כר"י משום ע"ה והא שכיחי ע"ה גבן וכן עיקר כאשר כ' הסמ"ג וכ' רש"י בפי' הא דאמרי' בשוגג אסור עד מ"ש נמי בכדי שיעשו קאמר כדי שלא יהנה ממעשה שבת ור"ת חולק וסובר דלא בעינן בכ"ש אלא בעכו"ם שהביא דורון בשביל ישראל שנקל לומר לו בשבת או בי"ט שיביא לו דבר מחיב' או דבר צידה כדי שיהיה מוכן לו במ"ש או מי"ט מיד מ"ה אסרו עליו עד בכ"ש אבל לא חיישינן שיעש' מלאכ' במזיד ויאמ' שוגג הייתי ועיק' פלוגתייהו לעניין דורון בפ' א"צ ודע שאנו תופסין גם דברי רש"י לחומרא כי כן איתא להדיא בירו' כדבריו ושם נאריך אי"ה כת' הרשב"א ומיהו לכ"ע במבשל בשב' לחולה או שקצץ לו דלעת מותר לברי' במוצאי שב' מיד דלא בעינן בכ"ש אלא כשנתחלל שבת או בשוגג או במזיד אבל כאן שעש' ברשו' שאינו אסור לברי' אלא משום מוקצה או משום גזירה שמא ירבה בשבילו לא בעינן בכדי שיעשו וכ"כ הר"ן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה