אור ברסלב
ים של שלמה על חולין פרק א › סימן כ

ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן כ

סימן יט

דין גבינות שעשו מבהמות הרבה ונשחטה אחת מהן ונמצאת טריפה אם נטרפה בטריפות של סירכה או שאר טריפות שאין באין מן הבטן אז אסרינן כל הגבינות שנעשו תוך ג' ימים והנעשים קודם ג' ימים מותרות ובטריפות הבא מן הבטן מטריפי' כל הגבינות והחלב למפרע עד י"ב חדש:

מנא הא מילת' דאמור רבנן זיל בתר רובא רבא בר שילא אמר אתיא מפרה אדומ' דאמ' רחמנ' ושחט ושרף מה שחיטת' כשהי' שלימה אף שריפת' כשהי' שלימה וניחוש דילמ' טריפה הוה אלא לאו משום דאמרי' זיל בתר רובא וכתבו התו' כיון דפרה אדומ' בת שתי שני' דלמא משו' דאוקמוה אחזקת' דהא טריפה אינה חיה וכיון שעברה שנתה איגלאי מילתא שהיתה כשרה שעה אחת אחר שנולד' ותירצו דכל חזקה שלא נתברר ונודעה לנו שעה אחת בשעת' אלא שנתבררה אחר זמן למפרע לא אזלינן בתר' הלכה למעשה דאם עשה גבינות מכמה בהמות ונשחטה אחת מהן ונמצאת טריפה כל הגבינו' אסורות ולא נאמר אוקמה אחזק' והשתא הוא דנטרפה משום דחזקת כשרות לא נתבררה מעולם בשעתה ומיהו אם היא טריפה מחמת סירכ' שאם היינו בקיאי' לברר אפשר שהיה לנו (נ"ל לה) היתר ע"י בדיק' לא מיתסרא משום דהוי ס"ס ספק טריפה ספק אינה טריפה ואת"ל טריפ' אימ' אח"כ נטרפה וכ"כ הרא"ש והוסיף ועי"ל למאי דמסקי' דאזלי' בתר רובא כל הבהמו' בחזקת כשרות ואפי' בתוך שנתן משום דרוב בהמו' כשרות הן ורובא עדיף מחזק' ע"כ פי' לדבריו אפי' בלא טעם דס"ס יש למצא היתר ומ"מ דוקא סירכות והדומה שנוכל לומר השתא הוא דנטרפה אבל יתרות והדומה לו שבא מזמן רב אסור הכל למפרע עד י"ב חדש והטור תפס דבריו הראשוני' שכתב וא"א הרא"ש ז"ל כתב להתיר בטריפות שע"י סירכא מכח ס"ס ובודאי ס"ל דהאי ועוד י"ל שכתב הרא"ש לרווחא דמילת' אבל לא לסמוך אהאי שינוייא ולהתיר שאר טריפות דליכא בהו ס"ס משום טעמא דרובא דהא חזינן בהאי בהמה שנטרפ' שאינה מן הרוב ומ"מ ל"נ שהרי הר"ן כת' דברים של טעם להתיר בשם ר"ש בעל התוס' שאין לאסור הגבינות מטעם לא הוברר' החזקה אפי' שעה שאפי' אם ת"ל שאין הולכין אחר חזקה כזו מ"מ שאני הכא דהו' חזקה דאתא מכח רובא ורוב בהמות כשרות א"כ אמרינן השת' הוא דנטרפה וזה מספיק לכ"ע דאפי' א"ת דרובא לחוד לא מהני כדפרישי' מ"מ חזקה שבאה מתוך רובא מהני לאוקמי אחזקה דהשתא הוא דנטרפה ומ"מ יתרת א"א לאוקמי אחזקה שהרי איכ' חזקה שבאה מזמן רב ואף שהסירכ' ג"כ א"א שעתה סמוך לשחיט' באה כמ"ש הר"ן וז"ל ומיהו ה"מ בטריפות דא"ל דהשתא סמוך לשחיט' ממש נולד בה אבל בטריפות סירכא ושאר טריפות שא"א לתלות בשעת שחיטה בהא ודאי אסור' דכיון דיצאת' מחזקתה וע"כ קודם לזמן מציאה יצאת' ואין אנו יודעי' כמה אוסרין אות' למפרע כו' היינו שלא הזכירו טעם דס"ס להתיר טריפות הסירכות אבל מטעם דס"ס יש להתיר אפי' באו קודם זמן המציא' ומ"מ מוגלד פי המכה שידוע שבא הנקב ג' ימים קודם שחיטה כדלקמן בפ' א"ט (סי' ס"א) לית לן למישרי הגבינות ומ"מ כתב מהרא"י דלא נהגינן להקל אפי' בטריפו' של סירכו' וכן להחמיר בשאר טריפות אלא בכולן נהיגין לאסור החלב שנחלבה תוך ג' ימים לשחיט' ואוקמינ' אחזקת' שקודם ג' ימים לא היה בה טריפות אבל יתרת והדומה לו שרגילות לבא מן הבטן ואף שחייתה הבהמה יותר משנה הוברר למפרע שלא בא מן הבטן מ"מ מזמן רב בא הטריפות נהיגין לאסור כל החלב והגבינות למפרע עד שנים עשר חדש והכי נהוג:

תוכן העניינים

ים של שלמה על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה