ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן יג
דין הטבח צריך שיהא לו ג' סכינים א' ששוחט בה וא' שמחתך בה חלבים למכור בשוק וא' שמחתך בה בשר. והמנקר בשר א"צ ב' סכינים ונהגו שהמנקר נותן בגדו על יריכו וכל שעה שנוגע בחלב מקנחו בבגד:
אמר ר"י אמר רב הטבח צריך שיהיה לו ג' סכינים אחד ששוחט בה ואחד שמחתך בה בשר ואחד שמחתך בה חלבים. דחיישינן שמא יחתוך בה חלבים ואח"כ בשר בלא קנוח. אבל עכשיו שיש לו ב' סכינים אית ליה היכירא ועושה בהן סימן שלא יחליף ופירש רש"י סכין שמחתך חלבים למכור בשוק ולפ"ז סכין שמנקרין בו החלב שאינו חותך להדיא בחלב לא קפדינן והרא"ש כתב והאידנא דלא נהיגי טבחי למיעבד תרי סכיני צריך להדיח ולשפשף הבשר יפה ואפי' לצלי שלא ישאר לחלוחית החלב דבוק בו ע"כ ונראה דזה מהני אפי' בחתך חלב ממש למכור בשוק ואח"כ חתך בו בשר דסגי בהדחה ולא אמרי' אגב דוחקא דסכינא בלע אלא גבי בה"ש דאפי' מאן דס"ל בה"ש צונן. מ"מ רותח קצת לאפוקי צונן לא מהני דוחקא דסכינא כדפרי' לעיל. ולפי סברת הרא"ש צריך להזהר בהדחת בשר של אחוריים המנוקר לשפשף היטב יותר משאר בשר ולא נזהרו בזה. והעיקר כמ"ש הר"ן וז"ל ויש שלמדו מכאן שהמנקר בשר צריך ב' סכיני' א' לחתוך בו בשר והאחד לחתוך בו חלב ואין נראה דא"כ אין לדבר סוף שאותו של בשר כיון שהתחיל לחתוך במקום החלב אסור מיד אלא ודאי לא צריך והכא שאני שהוא חותך חלב גמור סמוך לשחיטה שהוא חם. אבל נהנו שהמנקר נותן בגדו על ירכו וכל שעה שנוגע בחלב מקנחו בבגד ע"כ וכן נהגו המדקדקים והא דבעי סכין בפני עצמו לשחיטה פירש"י שלא יחתוך בו ד"א ותפגם ופעמים שיבא לידי איסור שישחוט בלא בדיקה וכתב הר"ן והקשו עליו דהא ודאי כל ששוחט צריך לבדוק ואין לו לסמוך בשחיטה זו בבדיקת סכין שבדק בשחיטה אחרת שהרי עשוי לפגום לעצמו וכיון שכן למה הוא צריך ליחד סכין אם בדק ומצא כשר מוטב ואם לא הרי היא אסורה לכך פירשו והיינו טעמא דבעינן שלא יחתוך בשר בסכין ששחט בה משום דם שעל פניו וכן נמי בעי' שתהא סכין מיוחד לחתוך בו חלבים מפני שמנונית שעל הסכין דאע"ג דצונן בצונן הוא ובהדחה סגי וכי מלח ליה לבשר ודאי מדיחו דהא ק"ל בפ' כ"ה מדיח ומוליח ומדיח הא אמרינן היינו היכא דלא חלליה בי טבחא אבל חלליה בי טבחא לא צריך והכי נמי זימנין דבתר דחלליה טבחא מחתך בה בשר ואיכא משום דם או משום חלב ע"כ דבריו והנה יראה מדבריו דלא מכשירין היכא דלא בדק הסכין ושיבר בה עצמות או נאבד אלא היכא דבדק קודם שחיטה אבל לא בדק אף קודם שחיטה בודאי אסורה וכן יראה מדבריו לקמן גבי שיבר עצמות כו' שלא הכשיר כלל אלא בבדק קודם שחיטה אבל לפי דעת הרא"ש והמרדכי דס"ל שאם הניחו בדוק במקום מוצנע ושחט בה ואחר כך שיבר בה עצמות או נאבד הסכין דכשרה ולא פסלינן השחיטה בסכין שאינו בדוק אלא בסכין סתם ולא בסכין בדוק אפי' מונח שם כמה ימים אוקמי' סתמא אחזקתה שלא נפגמה א"כ שפיר פירש"י דלא יחתוך בו ד"א שלא יבא לידי תקלה וישחוט בו ויבא להתיר השחיטה בלי בדיקה בנאבד או בשיבר עצמות ואין זה נכון דשמא נפגם אפי' אם אמר שלא נשתמש בדבר קשה שמא לא היה רמיא אדעתי' מאחר שדעתו היה להשתמש בו תשמישי אחרים:
ועוד אמר ר"י אמר רב הטבח צריך שיהיה לו שני כלים של מים אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים וזה לא נאמר אלא בימים הראשוני' שדרך הטבח היה להדיח הבשר קודם שנמכרו כדאמרי' הא דחלליה בי טבחא כו' והאידנא אין דרך הטבח להדיח הבשר אלא כל אחד מדיח הבשר שקנה גם לא ראיתי להדיח החלבים: