ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן טז
דין דכל טבח צריך שידע ה"ש דהיינו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקר ולכתחילה צריך שידע דקרוקן אבל בדיעבד אפילו אינו יודע אלא פשטן סגי וצריך לידע אם שהיות מצטרפות. וגם צריך לידע בדיקת הסכין אבישרא ואטופרא ולכתחילה, צריך ג"כ לידע ענין כסוי הדם ואם אינו יודע הלכות כו' אפי' שואלין לו עשית כך וכך ומתוך תשובתו נראה ששחט שפיר אין לסמוך עליו ואפי' אמר ברי לי ששחטתי יפה. אמר ר"י אמר שמואל כל טבח שאינו יודע ה"ש אסור לאכול משחיטתו ואלו הן. שהייה. דרסה. חלדה. הגרמה. ועיקר. וכתב המרדכי בשם ר"א ממיץ שכתב בספר יריאים היינו שאינו יודע אפילו פשוטן של ה"ש אבל אם הוא יודע פשוטן אלא שאינו יודע דקדוקן שחיטתו כשרה דהא כמה חכמים מסתפקי להו כמה מילתי' בהלכות הלכך א"צ שידע דקדוקן אך שידע לתת לב בשינוי ולשאול על ספקו ע"כ וכל זה בדיעבד אבל לכתחילה אינו ראוי שישחוט עד שידע דקדוקן לפי מסקנא פסק ההלכה ומ"מ כתב מהרי"ח וז"ל מאחר שאינו מזכיר אלא שהייה כו' ונראה לר"ת אפי' אם אינו יודע אלא אילו שרגילין לבא לידו א"צ יותר שהרי אם יסתפק בהן יודע לשאול. ואם לא ימצא שום אדם שישאול ממנו אז יחמיר דבזה בקי אפי' ע"ה דספיקא דאוריי' לחומרא ואו' ר"י כמו שצריך לידע שהייה כך צריך לידע הא דמספקא לן לקמן אי שהיות מצטרפות ועומד בתיקו ורגיל הוא לבא לידי השוחט ועוד נראה שצריך לידע בדיקת הסכין אבישרא ואטופרא שלא ישחוט בסכין פגומה ע"כ ובס"א הוסיף כסוי הדם ובודאי לכתחילה קאמר אבל אינו אסור לאכול משחיטתו אם א"י ואף לא כיסה. ופריך פשיטא כולהו תנינא בפירקין דלקמן ומשני ל"צ דשחט לפנינו ב' וג"פ שפיר מהו דתימא הא איתחזק קמ"ל כיון דאינו בקי בהן זימנין דשהה ודרס ולא ידע וכ' הרא"ש וז"ל ולא ידע פי' ואינו מרגיש כיון דאינו בקי בהן בהלכותיהם א"י אם נזדמן לידו ואפילו אם ישאלו לו עשית כך וכך ומתוך דבריו ירגישו ששחט יפה אין לסמוך עליו דכל מילתא דלא רמיא על אינש לאו אדעתיה ע"כ ובמרדכי הוסיף להדיא אפי' אמר לא שהיתי לא דרסתי אין בכך כלום: