ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ט
דין עד אחד העיד על השוחט ששחט שלא כהוגן וזה מכחישו אינו נאמן לפוסלו. ואפילו העד עצמו מותר לאכול משחיטתו מכאן והלאה. אבל מה ששחט עכשיו אסור לכל העולם. וביארנו דיש לב"ד לחקור על השוחט אם הוא אדם כשר ופרקו נאה. ואם לא היה פרקו נאה יש להרחיקו אבל אין לקפח מחייתו תוך זמנו:
פסק על אשר שאלת על אחד שהעיד על השוחט ששחט שלא כהוגן והוא מכחישו אשיב לך הנלע"ד שדבר פשוט שאין ע"א נאמן בהכחשה ואין לפסול השוחט מעדותו של אותו העד כדפריך תלמודא בפרק האומר בקדושין ותסבר' ע"א בהכחש' מי מהימן ולא עוד אלא אלמלא הטעם דאפרושי מאיסור' היה לו ללקות לאותו העד הוציאו שם רע על אותו שוחט משום לא יקום ע"א באיש כמ"ש הסמ"ג אההיא דטובי' חטא זיגוד מנגיד כו' והלכה רווחת בישראל שאין ע"א נאמן בהכחשה כלל והאריך כו' ואשר שאלת אם מותר העד לאכול משחיטתו מכאן ולהבא או נדמהו להא דנטמאו טהרותיו כו' לענ"ד נ"ל דל"ד דהתם אם הוא כדברי העד שנתנסך היין או נטמאו הטהרות או נתפגלו הזבחים חל עליהם שם האסור ושוב אין להם תקנה ושייך לומר דשוינהו אנפשיה חתיכא דאיסורא אבל הכא לא שייך למימר הכי דהא אפי' אם יהיה אמת שלא שחט עכשיו יפה כדברי אותו העד מ"מ אין מוחלט לפסול עולמ' ובשביל כך ולכל הפחות אם ילבש שחורים ויעשה תשובה המוטלת עליו לעשות חזר לכשרותו ונמצא דלא שויא חתיכ' דאיסור' בעדותו כלל כיון שהדבר תלוי במחשבת השוחט מכאן ולהבא אם להרע או להיטיב. ונחזור לענין ראשון דאף כי לפי הנלע"ד אין לפסול השוחט מעדותו של זה מ"מ יש לדונו לפי מה שהוא אדם כמ"ש הפוסקים על כיוצ' בזה עכ"ל מהרי"ק ויפה כתב שאין לפסול השוחט גם יפה כתב שיש ליתן לב על השוחט ולבדוק על מעשיו אם פרקו נאה שלא יצא עליו שם רע בנערותו אבל אם יצא עליו כבר שם רע והעד הוא בר סמכא ואיש מהימן ראוי להחמיר ולהרחיק עצמו ממנו מ"מ אין יכולין לפסלו ולקפח מחייתו בתוך זמנו כאשר אכתוב בתשובה פרק גיד הנשה סי' י"ז אבל במה שמשמע מדברי מהרי"ק באותה תשובה דאפילו מה ששחט עכשיו מותר ל"נ לי כלל דמהרי"ק לטעמי' אזיל דס"ל בכ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כשנים ואין בדברי אחד המכחיש כלום ואפילו העד הראשון בא להוצי' מחזקתו אבל אני כתבתי בפ' האשה רבה ס"ה כדברי הרי"טבא ודוק' גבי עדות אשה אמרינן שהוא כשנים אבל גבי שאר איסורים הרי הוא חד לגבי חד והוי הכחשה וא"כ מה ששחט עכשיו אסור דאוקמינן חד לגבי חד ובהמה בחיי' בחזקת איסור כו' ואם מוכחשים בעניין בדיקת הריאה אכתוב לקמן בסי' כ"א: