ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ז
דין ישראל ועכו"ם ששוחטים באחיזתן בסכין אחד שחיטתן כשרה:
ודין קצב שנשבע כמה פעמים שלא לצחק ועבר אפ"ה נאמן למכור בשר ואם נחשד ששם ידו דרך הושט לנתק הסירכות קודם שיבדוק הבודק פסול הוא עד שילבש שחורים ויתכסה ש שחורים כו'. פסק כתב הא"ז ישראל ועכו"ם שהיו אוחזין בסכין אחד ושוחטים שחיטתן כשירה וכן הוא להדיא בתוספת ריש פ"ק דחולין ואף שהרשב"א כתב בת"ה שחיטתן פסולה ודייק ממתני' דבפ"ב לקמן שנים ששוחטין בסכין אחד א' לשם הרים ואחד לשם דבר כשר שחיטת' פסולה וה"ה בה"ג שהאחד הוא ישראל והשני עכו"ם דפסולה אומר אני דלא דמיא דהתם מחשבת השוחט פסולה. אבל הכא בסתם עכו"ם או מומר לא אמרינן שחשבו לדבר אחד אלא שהם לאו בני שחיטה נינהו וא"כ כשיש א' בר שחיטה זולתו דיו בזה וכשר ותדע שהרי לקמן בפ"ב מוקי מתני' דשנים ששוחטין בסכין אחד א' לשם הרים כו' דאיירי בישראל מומר וסתם מומר קאמר משמע אפי' מומר גמור ואפ"ה אי לאו דהוה שחיט לשם הרים הוי שחיטתן כשרה מאחר שהשני הוא בר שחיטה. אף שהתוס' בפירקי' גבי השוחט בשבת כו' כתבו דמהא דייקי דמומר בפעם א' לא הוי מומר לפסול השחיטה אי לא שחיט לשם הרים כו' לא נ"ל כלל חדא דסתם מומר קאמר אפי' מומר מזמן ארוך ואף התוספו' מוכרחים לדייק כך דאלת"ה נוקי במומר לדבר א' חוץ מע"א וחילול שבת דשחיטתה כשרה לכ"ע אי לא שחיט לשם הרים ומנ"ל להביא ראייה מהך סוגיא דיש לחלק בין מומר בחדא זימנא לשאר מומר אלא מדקאמר סתמ' ישראל מומר משמע מומר ממש היה נמי דנידוק מיניה דסתם מומר משמע מומר גמור בשכבר ועו' גופא דמילתא פריכ' בעיני לחלק בין מומר בחדא זימנא למומר בשכבר מאחר שהמיר דינו כעכו"ם בכל מילי אפי' בחדא זימנא כל זמן שלא חזר בתשובה. ואינו דומה לשוחט בשב' דשחיטתו כשרה אפילו במזיד דשאני התם דקמי השחיט' לא הוי מומר אלא שעת' נעשה מומר ואי שחיט זימנא אחריתי שחיטתו פסולה וא"כ מתניתין דלקמן דשנים ששוחטין בסכין אחד כו' דמוקי לה בישראל מומר ומשמע דאי לא שחט לשם הרים דכשרה היינו משום דנעשית שחיטה ע"י שניהם דכשרה כדברי התוספתא ועיקר ואפשר שהרשב"א לא ראה התוספתא גם מהרי"ה כתב במומר לנסך יין או לחלל שבת פעמים ושלש אסו' לאכול משחיטתו מיהו אותה שחיטה שנעשה בה מומר אינה אסורה ומה שישחוט אח"כ אין ראייה ברורה להתיר ואע"ג שלא עבר ע"א אלא פעם אחת והיינו ממש כדברי. כתב הרשב"א שנשאל על קצב שנשבע כמה פעמים שלא לצחוק ועבר אם הוא נאמן למכור בשר. ועוד שאינו בחזקת כשרות ששמעו עליו ששם ידו דרך הושט כדי שיבדוק הבהמה קודם שיבדוק הבודק והשיב אפי' עבר על השבועה במזיד נאמן דמומר לדבר אח' אינו מומ' לכל התורה חוץ מע"א ומחלל שבת בפרהסיא ועוד שזה אינו עובר אלא לתיאבון ואפי' באותו דבר עצמו נאמן וכדרבאפ"ק דחולין אבל לענין החשד ששם ידו דרך הושט זה ודאי פסול הו' כל שנחשד להאכיל טריפות ולהסיר סירכות ואין לו תקנה עד שילבש שחורים ויתכסה שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויחזור אבידה בדבר חשוב כו' עכ"ל: