ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ד
דין חרש שדברו בו בכ"ט היינו שאינו שומע ואינו מדבר והמדבר ואינו שומע שחיטתו כשרה בדיעבד אבל לכתחילה לא ישחוט. ואלם כשר לשחוט לכתחילה כששומע הברכה מאחר ומ"מ מי שיכול לברך בעצמו אינו רשאי לשמוע מאחר אלא יברך בעצמו ושוטה נקרא היוצא יחידי בלילה או, הלן בב"הק או מקרע כסותו או המאבד מה שנותנים לו. באחד מאלו נקרא שוטה והוא שיעשה אותן דרך שטות וכן כשעושה איזה דברים דרך שיבוש וטירוף הדעת בכלל שוטה הוא ושיכור שהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה. ואם לא הגיע לשש"ל שחיטתו כשרה בדיעבד אפי' אין אחר עע"ג ולכתחילה לא ישחוט ואפי' הגיע לשש"ל אם שחט בפני יודע וראהו ששחט כהוגן שחיטתו כשרה וערום לא ישחוט לכתחילה:
פסק הרא"ש חרש שדברו בכ"מ היינו שאינו שומע ואינו מדבר אבל מדבר ואינו שומע שחיטתו כשר' רק שלכתחילה לא ישחו' מפני שאינו יכול לבר' שהרי אינו משמיע לאזניו אבל אלם כשר לשחוט אפי' לכתחילה שהרי אחר יכול לברך והוא שומע. ומתני' דתרומה דקתני האלם וערום לא יתרמו לכתחילה והיינו טעמא מפני שאין יכולי' לברך אלם דהתם איירי בדליכא אחר שיברך ומ"מ נראה היכא שיכול לברך בעצמו שלא יכול האחר לברך אלא אותו שעשה המצוה א"ל היכא דלא אפשר ושוטה דמתני' היינו כמו שמפ' בפ"ק דחגיגה איזה שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבה"ק והמקרע כסותו ותניא נמי איזה שוטה המאבד כל מה שנותני' לו. ואמר ר"י אפילו באחד מהן והכי הילכת' והוא דעבי' דרך שטות וכ"פ הרא"ש והרמב"ם פ"ט מה' עדות ומשמע מדבריו דכל הני לאו דוקא אלא ה"ה לעוש' דבר מן הדברים דרך טירוף ושיבוש דעת בכלל שוטה יחשב ומ"ה נמי כתב הרמב"ם שכור שנתבלבלה דעתו דינו כשוטה (וכתב הרא"ש) והוא שהגיע לשכרות' של לוט וכ"כ העיטור ועוד כתב הרמב"ם שכור שהגיע לשש"ל ששחט בפני יודע וראה ששחט כהוגן שחיטתו כשרה. ונראה בעיני אף שסתם שכור שלא הגיע לשש"ל שהוא כפיקח לכל דבריו. היינו ששחיטתו כשרה אפי' אין אחרים עומדי' ע"ג אבל מ"מ לא ישחט לכתחילה ביחידי א"ל שמיושב בדעתו וכן יראה דעת סמ"ג ודע' בה"ת שכתבו סתם שכור לא ישחוט מחמת דרסה: