ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ט · סימן כט
הר"ש בר צמח כתב בתשובה נראה ברור שמה שעכבו האב מלצאת אין זו כפי' לגבי בן חדא שאפילו היה חובטין לאב עד שיגרש בנו לא מיקרי עשוי שאפילו היה בנו שרחמי האב על הבן לא מיקרי עשוי ועוד שאפילו עכבו המגרש עצמו כדרך שעכבו אביו לא מיקרי עשוי כגון שלא חבשו אותו ולא הכוהו והיה הולך ובא ברצונו בתוך העיר וחוץ לעיר ובלבד שלא יעתק דירתו ועוד שנראה שדירתו באותו מקום היתה עריבה עליו וכל עיקר לא היה מעתיק דירתו משם אלא כדי לעגן אותה מאישה והעיכוב לא היה אלא כדי שיעמוד בה לדין ואין זה אונס כלל וכתב עוד האונסי' שהם אונסים דאנפשיה אינן פסולין בגט וראייה מדאמרינן בפרק ח"ה גבי תלוי וזבין ודלמא שאני אונסה דנפשא מאונסא דאחרים וכתב עוד שאם יש אונס אחר אף על פי שהוא אונס בגופו אין אונסו לגרוע אלא שהוא אונסו לעשות דבר אחר שהוא מעצמו:
הדרן עלך פרק המגרש וסליקא לה מסכת גיטין לאל בורא עולם:
סוף הספר