אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ט › סימן כח

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ט · סימן כח

סימן כז

פסק כתב הרשב"א בתשובה שאלת ראובן הבעל מראובן קרוב של לאה היו בהסכמה שיגרש ראובן את לאה אשתו ונאותו זה לזה בקנס אלף דינר ושיגרש לזמן קבוע ואח"כ נתחר' ראובן ומיאן בדבר והללו מתרין בו מצד הקנס עד שהלך לגזבר להתפשר עמו ולא קבל ומחמת יראה זו גיר' ראובן זה אלא שלא הי' בקי למסור מודעא אם נדון גט זה כגט מעושה. תשובה נ"ל שגט זה מעושה פסול כל שיודעים באונסו אע"פ שלא מסר מודעא שאין מסירת מודעא אלא היכא דשקל זוזא משום דמסתמא דמילתא אגב אונסא דזוזי גמר ומקני כל שלא מסר מודעא אבל תלוי' ויהי' לאו כלום הוא ואינו צריך הודעת כל דיודעין באונסין ותליוה וגירש אינה גרושין דהא ליכא זוזי ואין לומר כתליוה וזבין הוא זה דכיון שקיבל על עצמו מדעתו קנס אלף דינרין ובנתינת הגט הרויח ממון זה הוי כמקבל ממון דעלמא לא היא שאין זה כמקבל ממון אלא כניצול מהפסד ממון וגריע טובא מהפקעת שאר וכסות כדמוכח בגמרא בהדיא דהפקעת דברי' דמיפטר מינייהו ע"י הגט לא חשבינן להו כקבלת ממון ע"כ. ומ"מ נראה דוקא שלא היו מאלו שכופין להוציא דבאלו פשיטא דלא חשבינן לי' אונס במה שהי' מחויב לפרוע הקנס א"ל שמסר מודעא להדיא כדפירש לעיל גם נראה כהאי גונא שיש עדים בדבר שבא לחזור ולא רצה לגרש אלא שהוכרח ע"י הקנס לגרש בעל כרחו כה"ג הוי אונס אפילו לא מסר מודעא אבל היכא דאינו ידוע כלל ממה שהי' מבק' למצא עיל' כדי לחזור ולא הי' יכול שמן הסתם הוא בא אחר נתינת הגט ואמר שהוכרח לגט מפני הקנס וכן נמצא, כתוב שהשיב הרב מיימון באחד שנשאל על ראובן שקנס עצמו במאה זהובים לאדון העיר אם יחזור את אשתו ולא יגרשנה ואח"כ גירשה, בביטול כל מודעא והשיב לא אמרינן גט מעושה אלא בשכפוהו שלא מדעתו ובדבר שאינו רוצה לעשות וכפוהו עד שעשה או הפחדו להפסידו א"ל יגרש אבל בנדון זה שהו' חייב עצמו במה שהוא רוצה לעשות אין זו כפי' כ"ז שהוא מגרש ברצונו מגרש ואף על פי שאין בידו להחזירה א"ל יפסיד לא ה"ל אונס שזה רצונו מתחלה לגרש וברצונו הוא מגרש והקנס שעשה ברצונו להחזיק עצמו לגרש ולא ה"ל אונס וגבי מוציא אשתו משום שם רע אמרינן באומר יאסרו כל הפירות שבעולם עלי אם איני מגרשך היעלה על דעת כשיגרש שנאמר שהי' אונס בעבור הקנס אין לנו לומר כן כיון שברצונו נדר כ"ש בנדון זה שכל זמן שאין מגרשה לא נתחייב בקנס אם לא יחזירנה ואם יגרש לא יפרע ואמרינן בפרק מי שאחר ע"מ שתתני לי ק' זוז מגורשת ותתן ופסקו המפרשים אפי' לקח המעות בע"כ אין זה מעושה שכבר נתרצה בזה כן בנדון זה מה שכתבו רבותינו הצרפתי' שאם נשבע ליתן גט צריך שיתירו לו קודם שלא יהי' דומה לאונס ס"ל דמתני' דקנס וכיון הנדר ותלה בדבר א' שאמר כל הפירו' העולם כו' אין זה אונס כלל כשיגרשה אבל בנשבע לגרש דומה לאונס שתלה וכו' כיון שתלה הגט בשבועתו ובנדון זה תלה גיטא בד"א ואין אונס ועיין לעיל בפ' השולח סי' י"ב היכא שנתפשרו קרובי האשה עם קרובי הבעל על הגט כו':

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה