אור ברסלב
ים של שלמה על גיטין פרק ט › סימן כו

ים של שלמה על גיטין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ט · סימן כו

סימן כה

מתניתין כתב סופר ועד כשר אמר רבי ירמיה חתם סופר שנינו דכשר אבל לא כתב א"ר חסדא הא מני ר' יוסי היא פי' דפוסל אומר אמרו ומ"ה ליכא למיחש לתקלה ומסיק האי כתיבת חתנים דאתיא לקמי' דר' אבהו דהוו ידעי לי' לטופסא פי' שהיו מכירין כתיבת הסופר וחתימת עד אחד סבר לאכשורה א"ל ר' ירמיה חתם סופר שנינו. וכבר כתבתי בפ' האומר סי' י"ד וממילא כתב סופר ועד שנינו דכשר ואף שלא מלאני לבי להקל לעניין גט ומ"מ בכתיבת חתנים הייתי מכשיר. תו שנינו כתב חניכתו כשר ולגירסת ר"ת ורי"ף והרא"ש וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין וכתב הרא"ש וז"ל חניכת' פירש"י שם לווי של משפחה כולה וכן משמע בגמרא חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות ור"ת ור"ח ז"ל מפרשים שם לווי של האיש עצמו או של האשה וכך היו נקיי הדעת כו' פי' שלא היו כותבין אלא חניכתה לבד וא"כ לפי גירסת הגאונים כתב חניכת' לחוד אפי' לכתחלה כשר וכאשר כתבו התו' בפ' השולח אבל לפי' רש"י וגירסתו אינו כשר אלא בדיעבד דנקיי הדעת לא קאי אחניכה ומ"מ אפי' לגירסת הגאונים שדית בי' נרגא לשם סי' י"ד ע"כ צריך לכתוב שנית וחניכת אבות דגמרא היא חניכה אחרת ולא איירי בשם לוויי ומסיק ת"ר חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות רשב"א אומר עד שלשה דורות כשר מכאן ואילך פסול כמאן אזלא הא דאמר ר' חנינא חניכת אבות בגיטין עד שלשה דורות כמאן כרשב"א וכן הלכה אמר רב הונא מאי קראה כי תוליד בנים ובני בנים, מצאתי בהג"ה של ליקוטי גיטין וז"ל היכא שראובן אבי המגרש של שמעון הוא משומד לכתוב שמעון נין יעקב וגם אם כתב בן יעקב אע"ג שלא הזכיר נין כשר מדאיתא בפ' המגרש חניכת אבות עד ג' דורות ואי איירי בדכתב נין פשיטא דכשר וגם נ"ל דדעת המשנה שם כן חניכת אביו כגון דשם משפחה זבילוני וזה נינו וכתב ראובן הזבלוני וכן משמע שמפורשים שם שהוא יחוס המשפחה דזיבלוני לבד לא הוי ניכר ע"כ ולענין משומד נוהגין לכתוב שם המשומד לא שם אביו וכתבתי לעיל בפ' השולח סי' כ"א:

תוכן העניינים

ים של שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה